בבעלותי חלקות אדמה ומטעי זיתים גם ליד כביש אלון וגם בקרבת המאחז עדי-עד. יש תיקים רבים אצל יש דין והיסטוריה ארוכה של חיכוכים ואלימות, כריתת עצי זית וגזלת אדמות ממשפחתי.
לאורך כל השנים שבהן סבלנו מאלימות מתנחלים, הגשנו אינסוף תלונות במשטרה, אך כל התיקים נסגרו. אני חושב שאני צריך להגיש תלונה נגד המדינה על כל הנזקים הכלכליים האדירים שנגרמו לי וגם על עוגמת הנפש. המדינה לא העניקה לי את הביטחון למרות שכל השטח הוא בשליטה ישראלית. לא יעלה על הדעת ששטח שצריך אישור ותיאום כניסה אליו יהיה שטח הפקר. זה השטח שבו כרתו לי אתמול עצי זית וזו לא הפעם הראשונה שזה קורה. אני מאשים את הצבא, כי ממש ליד המטע שלי יש עמדה צבאית, והצבא לא עושה דבר. אני מאשים גם את הרבש״ץ על שהוא נכנס ויוצא מהשטח שלי ופועל באלימות.
אתמול, ה-22 לדצמבר, בשעה 15:00 אחר הצוהריים התקשר קצין המת״ק הישראלי והודיע לי שיש כריתת עצים באדמה שלי, במרחק של כ-600 מ׳ מזרחית להתנחלות עדי-עד. הוא אמר לי שיש כ-33 עצים כרותים ושלח לי שתי תמונות. הוא אמר לי שהוא יתקשר למחרת כדי לתאם יציאה לשטח, כלומר שאני אוכל להגיע למטע שלי ולבדוק את המצב.
ב-22.12.2019 התקשר קצין מהמת"ק הישראלי והודיע לבן שלי כי עצי זית רבים נכרתו בחלקה משפחתית השייכת לנו ונמצאת דרומית מזרחית למאחז עדי-עד. הקצין הודיע לנו שנכרתו 33 עצי זית. את הזיתים האלה נטענו לפני למעלה מ-25 שנים. בני הודיע לי על כך ואמר כי צריך להגיש תלונה במשטרת בנימין. היות והגישה לחלקה דורשת תיאום עם הצבא בהיותה סמוכה מאוד להתנחלות האלימה סיכמנו עם הקצין שנצא לשטח באותו יום בשעה 15:00. קצין המת"ק הישראלי, אנשי צבא ונציג המת"ק הפלסטיני ובני נפגשו בשטח. בני צילם. למחרת ב-23.12.2019 נסעתי להגיש תלונה במשטרה. אחרי שחיכיתי שעה וחצי התפנו אליי סוף סוף והעדות נגבתה.
החוקר במשטרה שאל אותי "מה הנזק הכספי שנגרם לך?". הבנתי שלחוקר אין שום מושג על המשמעות של האלימות הזו. עניתי לו "השאלה שלך כל כך לא רלוונטית. הערך של האלימות הזו הוא הרבה מעבר לנזק הכספי. את העצים שנכרתו נטעתי לפני 25 שנים, ומאז טיפלתי בהם כאילו היו ילדיי. אני מרגיש כמו מי ששכל בן משפחה. הארועים האלה מתחוללים כל הזמן, מאז שעדי-עד נוסדה". המשכתי ושאלתי את החוקר "עד מתי???" ואמרתי שבכל פעם שאירוע כזה קורה כולם נפגשים בשטח, אנחנו מגישים תלונה וחוזר חלילה – ובסוף התיק נסגר. החוקר הסתכל עליי בעיניים אדישות, הכאב שלי עבר לידו ולא השאיר שריטה. הוא לא מבין אותנו ואת כאבנו.
אני משוכנע שהרשויות כולן, הצבא המת"ק והמשטרה – כולם במשותף עושים יד אחת על מנת לגרש אותנו מאדמתנו. לא יתכן שהחיילים בעמדה שבשטח לא רואים את המתנחלים בדרכם לחלקות שלנו, כי הם עוברים ממש ליד העמדה. המתנחלים מעוניינים כמובן שעמדה צבאית תוצב בשטח כי זה מוסיף להם הרגשת ביטחון כאשר הם עושים את מעשי הפשע שלהם. אדם סביר היה מבין שאם הגישה לחלקה דורשת תיאום עם הרשויות – אלה מצדם היו חייבים למלא את התחייבותם כלפינו בעלי הקרקע ולהגן עלינו מפני מעשי פשע.
ולבסוף – בכל פעם שאני מגיש תלונה נותנים לי בסוף "דף מידע לאחר הגשת תלונה" – בעברית ובאמהרית!! אולי אם אגיש עוד ועוד תלונות אלמד בסוף גם את השפות האלה, אבל בינתיים אני דובר ערבית בלבד ואין לי שום צורך בטופס בעברית ואמהרית. איזה זלזול!!