
אני במקור תושב טובאס. למשפחתנו יש אדמות ששייכות לאזור טובאס, אך נמצאות בבקעה, בעיקר ליד ההתנחלות משכיות. בדרך כלל אנחנו חיים בטובאס, אך בעונת החורף אנחנו גרים בחמאם אל-מאלח, המכונה גם עין אל-בידא, כדי לרעות את הפרות שלנו. האזור של חמאם אל-מאלח נמצא ליד כביש 5799, מזרחית להתנחלות משכיות.
התושבים הפלסטינים באזור, רובם רועי צאן, סובלים מהתנכלויות בכלל ושל רבש"צים [אחראי ביטחון בהתנחלויות] בפרט, בעיקר באחרונה. הבעיות כוללות מניעת גישה לשטחי המרעה הנמצאים קרוב להתנחלויות, גירוש רועי צאן ממקורות מים ולעתים גם אלימות. [תלונות קודמות העוסקות באלימות רבש"ץ ההתנחלות משכיות הוגשו גם בסיוע יש דין].
בחלק גדול של השנה המשפחה שלי רועה את העדר שלנו גם קרוב לכביש 90, המרוחק כ-10 ק"מ ממקום מגורינו, במיוחד ליד ההתנחלות שדמות מחולה, ורוב הזמן אנחנו רועים שם בלי בעיות. לפעמים אנחנו קרובים להתנחלות ואז הרבש"ץ בא, או שולח אלינו צבא, ואומר להתרחק 100 מ' מההתנחלות ושם אנחנו יכולים לרעות.
ביום האירוע, 3.2.2012, יצאתי עם אחי ע"ד ובן דודי פ"ד בערך בשבע בבוקר לרעות את הפרות שלנו ליד ההתנחלות שדמות מחולה. בדרך כלל אנחנו משתמשים בדרך עפר הנמצאת כ-4 ק"מ צפונית להתנחלות משכיות ו-4 ק"מ דרומית להתנחלות רותם. בערך בשעה שמונה הגענו לאזור המרעה. בהתחלה לא היו בעיות. לקראת השעה 11 היינו באזור הנמצא קילומטר וחצי דרומית להתנחלות שדמות מחולה, חצי ק"מ מזרחית לכביש 90. האזור נקרא ח'לת טווילה, הוא שייך לטובאס ולסבא שלי יש שם אדמות שאנחנו מעבדים.
פתאום הופיע ג'יפ אזרחי בצבע לבן מכיוון כביש 90, נכנס לדרך העפר המובילה לאזור שרעינו בו. בג'יפ היו ארבעה אנשים. בהתחלה הג'יפ עבר ליד אחי, שהיה רחוק ממני כ-120 מטר. הג'יפ נעצר על ידו, ירד ממנו הנהג, והבחנתי שזהו ד', רבש"ץ ההתנחלות רותם. הוא דיבר עם אחי מספר שניות, נכנס לג'יפ ונסע לכיוון שלי. אני הייתי אז רחוק כעשרה מטרים מדרך העפר. הג'יפ עצר וד' הרבש"ץ נשאר לשבת וסימן לי להתקרב. ניגשתי אליו וכשהגעתי הוא כבר היה מחוץ לרכב. עמדנו אחד ליד השני. הוא שאל אותי בערבית – "הבן של מי אתה?", אמרתי – "אני הבן של ק'". הוא מכיר את אבי מאירועים קודמים. פ"ד בן דודי, שהיה כ-20 מטר ממני ראה את המתרחש. הרבש"ץ שאל עליו – "מי זה?", אמרתי – "זה בנו של דוד שלי פ'". הרבש"ץ מכיר גם את דוד שלי. הוא שאל – "איפה [דוד שלך] פ'?", עניתי – "הוא בבית".
ואז בלי שום סיבה ד' הרבש"ץ נגח בראש שלי בצד ימין קרוב לעין. מהמכה קיבלתי סחרחורת וכמעט נפלתי. שמתי את היד על מקום המכה ואז הוא התחיל להכות אותי באגרופים. אני זוכר אגרופים ליד העין, בחזה ובפנים. מהמכות נפלתי ואיבדתי את ההכרה.
התעוררתי בבית חולים. ליד המיטה ראיתי את אבי, והוא סיפר שהזמינו לי אמבולנס פלסטיני שהביא אותי לבית חולים בג'נין. עשו לי צילומים, לא נמצאו שברים, אלא רק סימני חבלה. הושארתי ללילה להשגחה ונתנו לי משככי כאבים. בשבת בבוקר שוחררתי. אני עדיין מרגיש סחרחורת ויש לי כאבים ביד ימין שעליה נפלתי, וכן גם בעין ימין.
כשחזרתי הביתה מבית החולים אחי ע"ד ובן דודי פ"ד סיפרו לי מה קרה אחרי שנפלתי: ד' הרבש"ץ נבהל, עלה מהר לג'יפ והסתלק לכיוון כביש 90. הם רדפו אחריו כי ראו שאני בלי הכרה וקראו לו – "בוא תציל אותו!", הוא ענה – "חיזרו אליו ושיפכו עליו מים".
הם הלכו לעמדת הצבא, 800 מטר מהמקום, להזעיק עזרה. מצאו חייל דובר ערבית, סיפרו לו מה קרה והחיילים שלחו ג'יפ צבאי לראות את מצבי. כנראה הצבא הזמין אמבולנס פלסטיני דרך המת"ק הישראלי.
אחי קרא לאבי, הוא הגיע וגם משטרה. המשטרה נתנה לאבי זימון לחקירה. החיילים גם הזמינו אמבולנס ישראלי שהגיע לשטח, אך לבסוף פוניתי באמבולנס הפלסטיני.
ד' הרבש"ץ ידוע באזור כמי שנוהג להתנכל לרועים. לפני כמה שנים הוא ירה בשתי פרות שהיו של דוד שלי פ', וגם זכור לי שירה בפרות של אחרים. לפני כחצי שנה גם היכה את דוד שלי ס'.
ביום האירוע יצאתי בשעה שש בבוקר עם שני בני דודים שלי, מ"ד ו-ע"ד, לרעות את עדר הצאן שלנו באזור שנקרא ח'לת טווילה, שנמצא 2 ק"מ דרומית להתנחלות שדמות. אנחנו רועים את העדר שלנו בדרך כלל באדמות אלה, ששייכות לאנשים מטובאס וחלקם שייכות למשפחה שלנו.
בערך בשעה 12, 12 וחצי, ראיתי ג'יפ לבן בדומה לרכבי המינהל האזרחי, סגור מאחור. ידוע לי שזה הרכב של אדם בשם ד', שהוא הרבש"ץ של ההתנחלות רותם. אני מכיר אותו מאירועים קודמים. הרכב בא בדרך עפר מכביש 90 לכיוון מערב, למקום שבו רעינו את העדר. בזמן שהג'יפ נכנס לאזור היינו שלושתנו במקומות שונים, במרחק של כ-100 מ' זה מזה.
בתחילה הג'יפ עבר על פני בן דודי ע"ד והמשיך לבן דודי השני מ"ד. נהג הג'יפ החל לצפור בצופר, כנראה רצה שמ"ד יבוא אליו. ראיתי שמ"ד הולך לכיוון הרכב, וכשהתקרב לג'יפ הנהג, ד' הרבש"ץ, יצא מהרכב לכיוון מ"ד. ברכב היו 3 אנשים נוספים שלא ראיתי מי הם. הרבש"ץ התחיל לדבר עם בן דוד שלי מ"ד, ופתאום ראיתי שהוא נוגח בראש של מ"ד ונותן לו כמה סטירות. כתוצאה מכך מ"ד נפל על הקרקע.
הרבש"ץ נכנס לרכב ונסע אלי, וכשהתקרב צעק שאבוא אליו. אני חושב שבתחילה הוא לא ראה שמ"ד נפל על הרצפה, אבל כשהוא הגיע אלי צעקתי שמ"ד נפל. הוא הסתכל על מ"ד, וכשהבין שהוא הסתבך, הוא ברח עם הרכב לכיוון כביש 90, במקום להתעסק איתי.
הלכתי מיד לכיוון הכביש לחפש עזרה. הרבש"ץ היה עדיין בכביש 90, ואמר לי לחזור למ"ד ולשפוך עליו מים. השבתי לו "מה פתאום מים, תתקשר למשטרה". הלכתי לעמדת הצבא, שנמצאת בצד המזרחי של כביש 90. הרבש"ץ ראה שאני מדבר עם החיילים ודיבר בטלפון שלו. אחר כך בא רכב שאסף את שלושת האנשים שהיו איתו ונסע דרומה, איני יודע לאן, והוא נשאר בשטח. איני זוכר מה סוג הרכב שהגיע.
אחרי 30 דקות הגיעה משטרה. הרבש"ץ ד' נשאר שם עד שהמשטרה הגיעה. החיילים הגיעו למ"ד לפני המשטרה וחשבו שהוא יתעורר לבד, אבל הוא נשאר מעולף זמן רב. החיילים הזעיקו אמבולנס ישראלי, וכשהגיע הוא המתין מחוץ לשטח והחיילים הוציאו את מ"ד ברכב של הרבש"ץ של ההתנחלות שדמות, שהגיע למקום. הרכב של הרבש"ץ נפגש עם האמבולנס והחיילים התחילו לטפל במ"ד. אחר כך הם הזעיקו אמבולנס פלסטיני שלקח את מ"ד לבית החולים בג'נין.
השוטרים לא דיברו איתי, אבל החיילים אמרו שהם רוצים לפתור את הבעיה בדרכי שלום וביקשו מאיתנו להרגיע את המצב. אחרי שמ"ד נלקח לבית החולים בג'נין חזרנו למרעה. ברצוני לציין שזו לא הייתה הפעם הראשונה שהרבש"ץ ד' עושה לנו בעיות, ובעבר הכה רועי צאן אחרים.
ביום האירוע הופיע רכב שאני יודע שהוא של ד', קצין הביטחון של ההתנחלות רותם. נוסף על ד' היו ברכב עוד שלושה אנשים שישבו מאחור, שאיני מכיר. ד' הרבש"ץ בא אלי מכיוון כביש 90. בתחילה לא ידעתי שהוא בא כדי לעשות בעיות, כיוון שבעבר היו מקרים שהוא בא ולא עשה דבר.
הרבש"ץ עצר לידי, וברכתי אותו ב"אהלן ד'". הוא לא ענה, ירד מהרכב ושאל אותי בן של מי אני. אמרתי לו שאני בנו של ק'. הוא שאל אותי למעשי בשטח, ועניתי לו שאני רועה את הצאן, ולמה הוא שואל, האם אסור לי להימצא כאן. הוא הצביע לכיוון מ"ד ושאל אותי מי זה, עניתי לו שזה אחי, והוא נסע לעברו והתחיל לצפור לו.
הוא עצר ליד אח שלי, ירד מהרכב וראיתי שהוא מדבר איתו. פתאום ראיתי שהוא נוגח בו בחוזקה בראש ונותן לו סטירות. רצתי לעברו וצעקתי אליו בערבית למה הוא מכה את אחי. מ"ד נפל על הקרקע, והרבש"ץ נכנס לרכב ונסע. אני ניסיתי להעיר את מ"ד המעולף, אבל הוא לא התעורר. צעקתי לרבש"ץ שיחזור, אבל הוא המשיך לנסוע לכיוון בן דוד שלי פ"ד. פ"ד צעק לו שמ"ד נפגע, וכשהרבש"ץ הבין שהעניין הסתבך הוא נסע.
שאלתי אותו למה הוא עוזב, והוא השיב לי שאשפוך על מ"ד מים כדי שיתעורר. אמרתי לו שאנחנו רוצים ללכת ולהזעיק עזרה מהחיילים, אבל הוא אמר שאין צורך, ושמ"ד יתעורר לבד.
הרבש"ץ ד' עזב את השטח לכיוון כביש 90 והחנה את הרכב בכיוון שלנו, כך שהוא ראה מה קורה. בתחילה הלכנו לכביש כדי להזעיק עזרה, אבל לא הצלחנו לעצור רכב שעבר בכביש. אחר כך רצנו לכיוון עמדת הצבא שמול ההתנחלות שדמות. מהעמדה יצא מישהו ששלח לנו חייל דובר ערבית. סיפרנו לו מה שקרה והוא אמר שנחזור למקום האירוע והוא ישלח אלינו חיילים. בדרכנו חזרה ראינו ג'יפ טויוטה בא לכיוון מ"ד. העלו אותו לרכב מאחור והרכב נסע לכיוון אמבולנס צבאי שהחיילים הזמינו. בשלב זה הגיעו שוטרים. החיילים הזמינו אמבולנס פלסטיני שלקח את מ"ד לבית חולים בג'נין.
החלטת רשויות אכיפת החוק בסיום החקירה
בנוסף לתלונה במשטרה, יש דין פנה ליועץ המשפטי של הצבא בגדה המערבית בעניין התנהלותו של הרבש"ץ ד'. ב-14.1.2014 לשכת היועמ"ש השיבה כי בחומר החקירה אין ראיות מספקות כדי לבסס נקיטת צעדים מינהליים בעניינו של הרבש"ץ, ואולם "מפקד החטיבה חידד בפני הרבש"ץ את הסמכויות הנתונות לו והבהיר את נורמות ההתנהגות המצופות ממנו כמי שמונה לכהן כרבש"ץ מטעם צה"ל".