אני תושב יתמא, פועל בניין במקצועי, עובד מזה שלושה חודשים בהתנחלות שילה. בידי אישור מהמינהל האזרחי. אני מועסק על ידי קבלן פלסטיני מהכפר קבלאן. אני נשוי ואב לשתי בנות, בת ארבע ובת שנתיים ואני המפרנס היחיד.
ביום 17.3.2011 הגעתי לעבודה בהתנחלות בשעה שבע בבוקר והתחלתי לעבוד. בשעה תשע וחצי בערך הייתי שקוע בעבודה על גג הבניין בן שתי הקומות ופתאום שמעתי מישהו צועק, הוא אמר לי "בוא", רק העפתי מבט וחטפתי מכה חזקה בראש במוט ברזל. האדם המכה היה רעול פנים. אחרי המכה ראיתי עוד אחד, היו להם פיאות, ואז ריססו לי את העיניים בגז פלפל. הם היו יותר משמונה מתנחלים רעולי פנים. התחלתי לצעוק לעזרה. אמנם על הגג הייתי לבד, אך בקומה מתחת היה פועל אחר מקבלאן. נפלתי על הרצפה והתוקפים המשיכו לחבוט בי, כולם היו מצוידים במוטות ברזל. המשכתי לצעוק.
לבניין יש באופן קבוע שומר יהודי, שמו מ'. אחרי שהיכו אותי כחמש דקות הגיע השומר. הוא ניסה לחלץ אותי ולדחוף אותם, אך הם דחפו אותו וריססו בגז גם אותו, והוא לא הצליח. גם העובד הפלסטיני מהקומה התחתונה בא לעזרי, אך גם הוא לא הצליח.
בשלב מסוים ניסיתי לקום, אך הם דחפו אותי לרצפה, הם לקחו בלוקים והכו אותי בהם על הראש, על הכתף ועל הצלעות וגם ברגל. מ', השומר היהודי, ראה שהעניין חמור והתקשר לרבש"ץ של ההתנחלות. כשהתוקפים ראו אותו מתקשר הם ברחו והשאירו אותי מדמם. אחרי כמה דקות הגיע הרבש"ץ והתקשר לאמבולנס.
המשכתי לדמם 15-10 דקות עד שהגיע אמבולנס ישראלי ובו קבלתי טיפול ראשוני. פינו אותי לצומת סינג'ל על כביש 60, התקשרו לאמבולנס פלסטיני, והוא פינה אותי לבית חולים ברמאללה. נשארתי שם לטיפול 4-3 שעות. יש לי 14 תפרים בראש והוא חבוש. אין לי שברים, אך אני סובל מחבלות קשות.
באותו יום התקשר אלי הקבלן ולקח אותי עם בעל הבית היהודי להגיש תלונה במשטרת בנימין. הוגשה תלונה ונמסרה עדות. הבעיה שהתוקפים היו רעולי פנים וריססו לי את העיניים – קשה יהיה לי לזהות אותם. ראיתי את המוות בעיניים. בסך הכל רציתי להתפרנס. אני סובל מכאבים בראש, העיניים צורבות, דומעות ואדומות. אני בטראומה ולא מצליח לחזור לשגרה.