הבית שלי הוא אוהל הנמצא בין ההתנחלות סוסיא לבין א-סמוע. שדה החיטה נמצא סמוך לאוהל והתקיפה הייתה בקצה השדה.
בשבת, 17.2.2007 הייתי בבית. בשעה 15:00 באו, כנראה מההתנחלות סוסיא, שני מתנחלים רועים, עם עדר של 250-200 כבשים ועמדו על הגבעה במרחק של 50 מטר מהאוהל שלי, אינני יכול לזהותם. שלושה מתנחלים אחרים עמדו במרחק של 200 מ' מהאוהל. השניים הכניסו את הכבשים לשדה שלי הסמוך לאוהל והזרוע חיטה.
הלכתי אליהם ואמרתי להם בערבית שזה השטח שלי והחיטה שלי, שממנה אני עושה את הלחם שלי. זאת הפעם הראשונה שראיתי אותם. המתנחל אמר: "שתוק!". ניסיתי לגרש את הכבשים מהשדה שלי. המתנחל שאמר לי לשתוק, בא ותפס אותי בחולצה. הוא אמר למתנחל השני בעברית: "בוא עזור לי".
השני בא עם אבן בגודל כף יד, כחצי קילו ונתן לי מכה עם האבן על הפה. הוא שבר לי שתי שיניים. ירד לי דם מהאף ומהפה. נפלתי על הארץ ואז אשתו של בני רצה אלי. כשהמתנחלים ראו את הדם ושנפלתי, לקחו את הכבשים וברחו.
אחרי חצי שעה הגיעו השכנים שלי מא-סמוע. אמרתי להם שיתקשרו למשטרת קריית ארבע. אחרי עוד חצי שעה הגיעו שני שוטרים ו-6 ג'יפים צבאיים עם אמבולנס צבאי. בגלל הגשם הם לא יכלו להגיע במכוניותיהם עד למקום ולכן השאירו אותן במרחק מה ובאו ברגל. כשהם הגיעו אלי עדיין שכבתי בשדה.
שאלו אותי "איפה תקפו אותי?", אמרתי להם: "פה". שאלו "האם השדה והאוהל שלך?", אמרתי: "שלי". הם צילמו אותי, את השדה ואת האוהל. שאלו: "מי היה פה?", עניתי: "אני ואשת בני".
אחד השוטרים נתן לי הזמנה להגיש תלונה בקריית ארבע. אנשי האמבולנס חבשו אותי בשדה. לקחו אותי לצומת זיף ומשם באמבולנס פלסטיני לבית החולים "אבו אל חסן אל קאסם" ביטא, ומשם שלחו אותי לבית החולים "אל אהלי" בחברון כי הייתי זקוק לצילום. "אל אהלי" הוא בית חולים פרטי שרק בו אפשר לעשות צילומי רנטגן. צלמו אותי והעבירו אותי לבית החולים "עליה" הממשלתי בחברון. ל"עליה" הגעתי בתשע בערב.
חזרתי הביתה עוד באותו לילה. למחרת לקחתי את התעודה הרפואית שתורגמה לאנגלית בבית החולים והלכתי למשטרה עם שניים מילדיי. השוטר שאל אותי מה קרה. הוא הראה לי שני אלבומים עם כ-30 תמונות ושאל אותי אם אני מזהה את התוקפים. לא זיהיתי אף אחד.
נתנו לי את אישור התלונה ואמרו שהם יחפשו את התוקפים במשך חודשיים. אמרו לי שאחרי חודשיים, אם הם לא מתקשרים קודם, אתקשר אתם והם יגידו לי מה קרה לתלונה.
לא קיבלתי שום טיפול נוסף.
בשבת 17.2.07, בשעה שלוש אחה"צ הייתי ליד הבית שלי, מרחק של 25 מ' מהבית של חמי. ראיתי שני מתנחלים רועים נכנסים לשדה שלנו עם הצאן שלהם. אינני יכולה לזהותם. ראיתי שמרחוק עמדו עוד שלושה מתנחלים שאחד היה רעול פנים. לא היה עליהם נשק. חמי הלך אליהם. אחד תפס אותו והשני הכה אותו בפניו. הוא נפל על הארץ ואז רצתי אליו. כשהגעתי היה לו דם מהנחיריים. המתנחלים לקחו את הכבשים והסתלקו.
צעקתי ואז באו שישה שכנים שהתקשרו למשטרה. המשטרה והצבא הגיעו אחרי חצי שעה. הם צלמו את חמי, חבשו אותו, לקחו אותו ונסעו. חזרתי הביתה.