"אנחנו במצב שגישה לחלקה שלנו כרוכה בסכנת חיים!"

למשפחתי כ-100 דונם שלא ניתן לעבד בגלל קרבת השטח להתנחלות תפוח ולמאחז תפוח מערב. בעלי מעבד שטח של כארבעה דונמים הנמצאים במרחק של כ-500 מטר ממרכז הכפר ובמרחק של כ-200 מטר מהמאחז תפוח מערב. השטח רחוק כ-100 מטר מהשטחים המצריכים תיאום לצורך עיבוד.

בעלי ואחיו מטפלים מתחילת שנות ה-60 בחלקת אדמה שעליה נטועים 30 עצי זית. עיבוד החלקה קשה כי אנו סובלים מאלימות מתמשכת מצד מתנחלים. הם מנסים לגרש אותנו מהחלקה באיומים עם נשק וזריקת אבנים וכורתים ושורפים את העצים.

יש בין תושבי הכפר כאלה שחלקותיהם נמצאות בתוך שטח השב"ם [שטח ביטחון מיוחד]. מתנחלים הציבו קרוואנים על אדמות הכפר בין העצים העתיקים הנמצאים בתוך שטח השב"ם. כבר שנים מתנהל בג"ץ בעניין הזה [בסיוע יש דין]. בזמנו הורה בג"ץ לרשויות הישראליות להסיר מכשול אבנים שמנע את הגישה בדרך החקלאית אל השב"ם. בפרוץ האינתיפאדה השנייה הישראלים הקימו במקום שער שמונע גישה חופשית לחלקות.

ביום חמישי ה-9.10.2014 בשעה 07:00 בבוקר יצאנו בעלי ואני לחלקה למסוק זיתים. העבודה בחלקה הזו אינה מצריכה תיאום. התחלנו למסוק ועבדנו כל אותו היום עד שעה 16:00. כאשר עמדנו לעזוב ראינו כי שני מתנחלים צעירים בחולצות לבנות אך לא רעולי פנים צועקים לעברנו משהו בעברית, שפה שאיני דוברת. יחד עם הצעקות זרקו לעברנו גם אבנים. היות והשעה כבר הייתה לקראת ערב וממילא תכננו לארוז וללכת הביתה, עזבנו את החלקה.

למחרת, ביום שישי, לא יצאנו לעבודה. בשבת ה-11.10.2014 עזבנו את הבית ב-07:30 ומסקנו עד שעה 10:00 ללא הפרעה. כאשר התחלתי למלא את השקים בזיתים הפתיעו אותי 7 מתנחלים שהגיעו עד מרחק של חמישה מטרים מהמקום שבו עבדתי. כולם היו לבושים בלבן וכולם היו רעולי פנים. בידיהם היו מוטות ברזל ואבנים. התחלתי לברוח לכיוון המכונית שלנו. בעלי עוד לא הבחין במתנחלים כי הוא עמד כשגבו אליי. היה ברור כי המתנחלים רצו להפתיע אותנו.

המתנחלים התחילו לרדוף אחרי ולזרוק אבנים. כאשר בעלי הבחין בנעשה הוא התחיל גם לברוח לכיוון המכונית שחנתה במרחק של כ-25 מטר. רצתי בין קוצים וסלעים ומפעם לפעם נפלתי וקמתי וכל הזמן נזרקו עלי אבנים. גם אני וגם בעלי הגענו כמעט עד למכונית אך לא הצלחנו להיכנס אליה כאשר המתנחלים תפסו אותי. אחד המתנחלים שהגיע עד אליי תקף אותי ופגע במוט שבידו ברגל שמאל שלי. שאר המתנחלים התחילו לזרוק הרבה אבנים לעבר המכונית שלנו והצליחו לנפץ את החלון האחורי.

שכנים בשדות הסמוכים ששמעו את הצעקות שלנו והצעקות בעברית של המתנחלים חשו לעזרתנו. כאשר המתנחלים הבחינו בעזרה המתקרבת הם התחילו לברוח ונוצר מרדף. אחד השכנים טען כי אחד המתנחלים היה חמוש וירה באוויר. אני לא ראיתי את זה ולא שמעתי יריה.

תוך 20 דקות הגיעו הצבא והמשטרה ואמבולנס של הסהר האדום. קיבלתי מהפרמדיקים באמבולנס טיפול ראשוני ואחר כך לקחו אותי למרכז הרפואי בסלפית ושם ערכו לי בדיקות דם וצילמו את הרגל. הצילומים הראו כי אין שברים אך יש חבלות בכל הגוף. הרגל מאד נפוחה וקשה לי לדרוך עליה. המשטרה גבתה ממני עדות במקום, אך לא השאירו בידי שום מסמך. החוקר המשטרתי גם צילם את המכונית. אנחנו במצב שגישה לחלקה שלנו כרוכה בסכנת חיים!