אני חקלאי במקצועי. חלק מאדמותיי קרובות לחוות גלעד. כבר הרבה זמן שהמתנחלים הגרים שם מתנכלים לי. היו גם התנכלויות מצד אנשי המאחז שבות עמי [יש דין תיעד לפחות ארבעה אירועים קודמים]. האדמות מצויות צפונית מזרחית לכפר אמאתין, במרחק של כשני ק"מ מהכפר. גודלה של החלקה תשעה דונמים ונטועים בה עצי זית ובין העצים גידולים עונתיים.
ב-20.5.2008, יום שלישי, בשעה 10:00 הייתי בחלקה כאשר הופיע פתאום רעול פנים על סוס אדום. הוא בא מכיוון חוות גלעד. הוא אחז בסכין יפנית באורך של 25 ס"מ. אני הייתי עם אשתי, כלתי והנכדים. רעול הפנים אמר לי "לך מפה", עניתי "אתה לך מפה, זו אדמה שלי". המתנחל דרבן את הסוס על ידי בעיטה באחוריו וגם ניסה לרדת מהסוס ולתקוף את הכבשים שלי.
אשתי ואני ניסינו להתגונן ולהגן על הכבשים בעזרת צינור שהיה בידינו. הוא נבהל וברח, התרחק כ-60 מטר ואז חזר ושאל שוב "אתה לא רוצה להסתלק?", עניתי "לא". הוא החזיק את הסכין בין השיניים והוציא אבן גדולה מהכיס. הוא זרק עלי את האבן אבל היא לא פגעה בי. הילדים, בני שנה וחצי וארבע נבהלו מאוד. הוא ברח, אני רדפתי אחריו למרחק של כ-70 מטר. הוא נשאר בסביבה במרחק כ-200 מטר – אני ראיתי אותו. בשלב זה ראיתי שיורדים עוד שלושה מתנחלים ברגל. בסביבה היו עוד שני רועי צאן מהכפר שלנו, קראתי להם והם הצטרפו אלי. כאשר המתנחלים ראו שהגיעו עוד אנשים, הם הסתלקו. התקשרתי לס' מהמת"ק הישראלי בקלקיליה ולא היה מענה. למחרת חזרתי לעבוד ללא בעיות.
ביום 22.5.2008 הלכנו שוב לחלקה. זו העונה של קציר החיטה. הגענו בשש וחצי בבוקר. אני הייתי עם אשתי ס' והבן ר'. כשהתקרבנו ראיתי שהחיטה שרופה. נכנסתי לטראומה והתעלפתי. זו עבודה של כל העונה. התקשרתי שוב לס' ממת"ק קלקיליה, למספר הטלפון האישי שלו והוא לא ענה. התקשרתי למוקד 100 ולא ענו. לבן שלי היה מספר טלפון של משטרת קדומים והתקשרתי. הם ביקשו שנבוא אליהם. הלכתי ברגל 5-4 ק"מ והגעתי למשטרה בשמונה וחצי בערך. חיכיתי כשעה וחצי ואז יצא קצין עם 3 כוכבים ואמר שהיום אין חוקרים ושאבוא למחרת, כלומר יום שישי ואחר כך שבת. לכן אמר לי ללכת הביתה. התעצבנתי ואמרתי "למה עושים ככה לאנשים ובסוף אומרים להם שאין חוקרים".
צלצלתי ליש דין ואמרו לי להישאר בתחנה ויתקשרו לשוטר בשם ר'. אז עבר קצין משטרה ושאל אותי "מה אתה עושה?" אמרתי לו שאני רוצה להגיש תלונה כי שרפו לי את החלקה. הוא שאל אותי "איך אתה יודע שהם היו מתנחלים?", עניתי "מה אתה צוחק עלי, מי יעז לבוא לשם חוץ ממתנחלים?". ואז הוא אמר לי לעלות לאוטו (הייתי בחוץ) והכניס אותי לתחנה. חיכיתי עוד כשעה והלכתי למשרד שלו. הקצין אמר "לא שכחתי, אבל אנחנו עדיין עסוקים". הוא פנה לחוקר בשם א"ל והוא גבה ממני עדות. הקצין שהכניס אותי היה המתורגמן. החתימו אותי על מסמכים ואמרו לי לחכות בחוץ. חיכיתי חצי שעה, חזרתי ושאלתי למה אני מחכה. ואז אמרו שמארגנים ליווי למקום האירוע.
נסעתי לשם עם שני שוטרים וארבעה חיילים. נסענו ברכב משטרה ורכב לבן של המת"ק. הגענו לחלקה והם צילמו את החלקה וראו מה נשאר מההצתה. הם שרפו את ערימות החיטה שאספתי לאחר הקציר. כמו כן שרפו 9 עצי זית המניבים כ-200 ק"ג זיתים. החיטה מניבה כחצי טון קמח וכ-100 שקים של תערובת לכבשים.
שאלו אותי אם אוכל לזהות את המתנחל. אמרתי להם שהוא היה רעול פנים אבל הסוס היה אדום.