"זה שטח ישראל, תסתלקו מפה"

אני תושב מיח'מאס, מתפרנס מחקלאות. לפני כעשר שנים חכרתי חלקת אדמה. בעלת החלקה היא קרובת משפחה שלי. שטח החלקה כ-30 דונם, והיא נמצאת כקילומטר וחצי צפונית-מערבית לכפר מיח'מאס, בצד המערבי של כביש 60. החלקה נטועה בכ-400 עצי זית. מזה עשר שנים אני מטפל בחלקה בכל ימות השנה.

לפני כשישה חודשים פלשו מתנחלים לשטח שליד החלקה והקימו שם מאחז עם מספר מבנים ארעיים. מה שמכונה מגרון ב'. מאז יש שם נוכחות מתמדת של מתנחלים. מספר המתנחלים במאחז לא קבוע, לפעמים רק שישה ולפעמים עד 30.

מאז הפלישה רועי הצאן הפלסטינים במקום סובלים מהתנכלויות. לפני כשנה מתנחלים חסמו מנהרה ששימשה לנו דרך להגיע לאדמות, תושבי הכפר פתחו את החסימה ומאז חזרנו להשתמש בדרך זו.

ב-3.11.2008 בשעות הבוקר המוקדמות, משפחתי יצאה למסיק זיתים בחלקה. יצאו אשתי ושלושה מבניי, אני לא יצאתי איתם, נשארתי בכפר, הייתי עסוק בעניינים אחרים.

בערך בשעה 14:30, שמעתי מאנשים בכפר שיש בעיות באדמה שלי בין המשפחה שלי ומתנחלים. יצאנו מיד לשטח, אני ועוד כעשרה אנשים מהכפר. כשהגעתי היו במקום כארבעה ג'יפים של צבא, משטרה ומת"ק. היו שם 30-20 אנשי כוחות ביטחון ישראליים. שאלתי את אשתי והבנים מה קורה, הם סיפרו שמתנחלים תקפו אותם והתיזו גז מדמיע לעבר הפנים ולתוך העיניים של בני מ"א. ראיתי שהמשטרה עצרה במקום שני מתנחלים לאחר האירוע ועד השעה 16:00 נשארו במקום מספר חיילים כדי לשמור, ולאפשר לנו לסיים את המסיק.

כעשרה ימים לפני האירוע התחלנו למסוק בחלקה. ה-3.11.2008, יום האירוע, היה היום האחרון של המסיק, יצאתי עם אמא שלי ושני אחיי לשטח בשעות הבוקר המוקדמות. השטח בו מסקנו נמצא כ-600 מטר מזרחית למאחז מגרון ב'.

אנחנו היינו עסוקים במסיק, כשבערך בשעה 13:00, הגיעו למקום מכיוון מגרון כ-30 מתנחלים צעירים בני 20-18, הם היו כולם רעולי פנים, לא חמושים. אחד המתנחלים פנה אלי בערבית ואמר: "זה שטח ישראל, תסתלקו מפה". אמרתי להם שאני לא עוזב את השטח עד שתגיע משטרה. התחיל בינינו ויכוח מילולי, הם דיברו עברית, אבל היה לי ברור שהכוונה שלהם היא לגרש אותנו.

בשלב מסוים חלק מהמתנחלים תפסו אותנו בכוח וניסו בדחיפות להוציא אותנו מהשטח. התקשרתי מיד למועצה המקומית וסיפרתי להם מה קורה. לאחר מכן המתנחלים שפכו ופיזרו את הזיתים שלנו מהשקים ואנחנו ניסינו להגן על שקי הזית.

אחד המתנחלים, אחד מבין השניים שנעצרו לאחר מכן, ניסה בידיים לשבור את אחד העצים, אחי מ"א ניסה למנוע ממנו לפגוע בעץ ואז כל המתנחלים התקרבו והקיפו אותו. כשבאנו להציל את מ"א, המתנחלים באו גם אלינו. אז המתנחלים נעשו תוקפנים יותר והתחילו לזרוק עלינו אבנים.

לאחד המתנחלים היה תרסיס של גז מדמיע והוא ריסס את פניו של אחי מ"א ולתוך העיניים. באותו זמן כמעט כל המתנחלים המשיכו לזרוק עלינו אבנים. האבנים פגעו בארבעתנו, אבל לא היו חבלות של ממש.

ההתכתשות נמשכה כשעה וחצי, ורק כשהתקרב ג'יפ צבאי, המתנחלים התחילו לעזוב את המקום. אנחנו תפסנו שני מתנחלים, אחד מהם זה שניסה לשבור את העץ והשני שזרק אבנים כי רצינו לעכב אותם עד שתגיע המשטרה.

אז הגיעו שני אנשי ביטחון של המאחז מגרון, כשראינו אותם, שחררנו את שני המתנחלים והם התחילו לחזור לכיוון מגרון. אז הגיע ג'יפ של מג"ב, ראה את השניים שהיו בדרכם למגרון ועצר אותם.

איש הביטחון של מגרון ראה את הזיתים מפוזרים באדמה ואמר לנו לאסוף אותם חזרה לשקים, הוא רצה להעלים ראיות לפני שהמשטרה תבוא. אני אמרתי לו שנחכה שתגיע משטרה ותראה בדיוק את המצב. לאחר מכן הגיעו למקום שני ג'יפים של המשטרה, הם גבו במקום עדויות, ממני, מאמא שלי ומאחי מ"א, ואמרו לנו לבוא למשטרה להגיש תלונה.

במקום נשארו מספר שוטרי מג"ב לאבטח אותנו והמשכנו למסוק עד השעה 16:00. בשעה 16:30 הלכנו למשטרה בבנימין והגשנו תלונה. בתחנת המשטרה ראינו את שני המתנחלים שנעצרו. הם היו אזוקים. בשעה 18:00 כשעזבנו את התחנה הם עוד היו שם באזיקים. השוטר במשטרה נתן לנו זימון להמשך חקירה ואמרו לנו להביא מסמכי בעלות על האדמה.

ביום ראשון 9.11 הלכנו כולנו עם המסמכים למשטרה, שם אמרו לנו שהחוקר האחראי לתיק לא נמצא ושהם יהיו איתנו בקשר. מאז לא קרה דבר. המשטרה צילמה את מסמכי הבעלות לפני שעזבנו את המקום.

ביום האירוע 3.11.2008, עוד בשעות הבוקר הבחנתי בהרבה מתנחלים שהיו במגרון ב' ולמטה על כביש 60. לא התייחסנו, המשכנו לעבוד, לא חשבתי שזה יתפתח לכיוונים לא רצויים.

בערך ב-13:30 ראיתי כ-30 מתנחלים מגיעים מכיוון מגרון ב'. כשהם היו במרחק כ-100 מטר מאיתנו ראיתי אותם מכסים את הפנים. כשהגיעו אלינו כולם כבר היו רעולי פנים. אחד המתנחלים ניגש אלינו ואמר לנו שנלך מפה. אנחנו התקשרנו למשטרה ואמרנו להם שאנחנו לא הולכים עד שתבוא משטרה. המתנחלים התחילו לדחוף אותנו, וניגשו לשקי הזיתים שמסקנו והתחילו לרוקן את תכולתם לאדמה. ניסינו למנוע מהם.

אז אחד המתנחלים ניסה בידיים לשבור עץ זית, ניסיתי למנוע ממנו. אז התנפלו עלי כשמונה מתנחלים והכו אותי, ניסיתי להתגונן ולהכות חזרה, אז אחד המתנחלים ריסס אותי בגז מדמיע בפנים ובעיניים.

למטה, בכביש 60, עצר ג'יפ פטרול של הצבא, וכשהמתנחלים הבחינו בו הם התחילו לברוח. תפסנו שניים מהמתנחלים עד שתגיע המשטרה. השניים צילמו אותי בנייד שלהם. אחד מהם התקשר כנראה לאבטחה של ההתנחלות. דוד שלי שהיה בכפר, התקשר לשאול אותנו מה קורה, אמרתי לו שתפסנו שני מתנחלים, והוא אמר לי שנשחרר אותם מיד אחרת נסתבך. שחררנו אותם. באותו הזמן שאר המתנחלים עמדו במרחק של כ-50 מטר מאיתנו וזרקו עלינו אבנים.

התקרבו למקום שני אנשי אבטחה חמושים. המתנחלים, ברגע שראו אותם מגיעים הסירו את הכיסוי מהפנים. יחד עם השניים הגיעו עוד ארבעה אנשים לא חמושים. השישה היו מבוגרים יותר בני 35-30, הם נעמדו בינינו לבין המתנחלים, שהפסיקו לזרוק אבנים. המאבטחים אמרו לנו לאסוף את הזיתים המפוזרים וסירבנו.

חלק מהמתנחלים התחילו לחזור לכיוון מגרון וחלק נשארו במקום. כעשר דקות אחרי שהגיעו אנשי האבטחה של ההתנחלות, הגיע משלחת של כוחות ביטחון. מג"ב, צבא ומשטרה, ולאחר זמן קצר גם המת"ק, סך הכל 25-20 איש. כאשר כוחות הביטחון היו במקום המתנחלים שוב התחילו לצעוק ולקלל אותנו. ואז השוטרים עצרו שני מתנחלים שקיללו אותנו בנוכחותם. אחד מהם היה זה שניסה לשבור את העץ.

כל האירוע היה בין 13:30 ל-15:00, כמה חיילים נשארו במקום לאבטח אותנו והמשכנו למסוק עד השעה 16:00. אז הלכנו להגיש תלונה במשטרת בנימין. בתחנה ראיתי את שני המתנחלים שנעצרו אזוקים. שוטר עזר לי לשטוף את הפנים במים, אחרי ששטפתי את הפנים לזמן מה לא יכולתי לראות. השוטר אמר לי שזה סימן שמדובר בגז מדמיע.

ביום ראשון הלכנו עם מסמכי בעלות על האדמה לתחנת המשטרה ואמרו לנו שהאחראי לתיק לא נמצא ושיהיו איתנו בקשר.