ב-30.6.2009 אחר הצהריים, בערך בשעה 18:30, בעלי, שהוא נהג מונית, ישן בחדר. המונית חנתה בחזית הבית. אני הפעלתי את מכונת הכביסה, שהרעישה. מחלון השירותים ראיתי את שכנתי וילדיה רצים בכביש הסמוך לבית. רק אחר כך, שמעתי אנשים צועקים. זה סימן ידוע אצלנו שמתנחלים מיצהר מתקרבים לכפר, אנשים מתחילים לצעוק. מיהרתי להעיר את בעלי שירחיק את המונית למקום בטוח. ליוויתי אותו לחצר הבית. ראיתי שיש חיילים בגבעה הגבוהה מול הבית במרחק של קילומטר בערך. ראיתי גם קבוצת מתנחלים על הגבעה. בערך מאה, רצים לכיוון הבית שלנו. התקשרתי לבעלי שהספיק להתרחק בינתיים והזהרתי אותו לא לחזור הביתה. מעל לגבעה מתחת ליצהר ראיתי גם שתי מכוניות, אחת בצבע כחול-שחור, אולי ג'יפ, והשנייה בצבע לבן, אולי ג'יפ של הרבש"ץ או המת"ק. צלצלה אלי אחותי שגרה בצד השני של הכפר ויש מביתה תצפית טובה על האזור, והיא צעקה שיש מתנחלים ליד הבית.
ביקשתי מהילדים לעזור לי לנעול את הדלתות והחלונות. המתנחלים החלו לזרוק אבנים על הבית. אחותי שהייתה עדיין על הקו אמרה שהם קצת התרחקו. פתחתי את החלון וראיתי 20 מתנחלים רעולי פנים עומדים עם הגב לבית במרחק עשרה מטרים ממנו.
בינתיים הגיעו לאזור תושבי הכפר שזרקו חזרה אבנים על המתנחלים. נרגענו, אני והילדים הגדולים פתחנו את הדלת ויצאנו. ראיתי את המתנחלים מתפרעים על הגבעה, זורקים אבנים על התושבים. אחרי כמה דקות החלו גם לירות לעברם. לא היו נפגעים. התושבים התחבאו ליד הבית שלנו. אחד מהשכנים ישב ליד הבאר בחצר הבית וצילם את המתנחלים שעמדו בצד דרום מזרח וירו לעברנו. מתנחל אחד השתמש ברוגטקה לזריקת אבנים. כל זה נמשך שעה או יותר.
התקשרתי למת"ק הפלסטיני. הם לא ידעו על האירוע. מיד אחרי כן קצין בשם ש' מהמת"ק הישראלי התקשר אליי ושאל מה קורה. אמרתי לו תשמע את היריות. בערך בשעה 19:45 הגיעו חיילים מכיוון ההתנחלות לאזור הבית שלי וירו על התושבים גז מדמיע. כ-20 מתושבי הכפר נפגעו מהגז. כשיצאתי שוב מהבית ראיתי את השכנים מדברים עם הצבא. הם סירבו להתרחק מהבית. הצבא התרחק לגבעה מול הבית. השכנים חיכו עד שבאו הבינלאומיים מחווארה ששהו פה. נגרם נזק לבית: יש סימני יריות על חיפוי השיש של קירות הבית וסימני זריקת אבנים על הסבכות שעל החלונות.
למחרת, ב-1.7 בערך בשעה 15:00 התקשרו אלי שכנים ודיווחו ששוב יש מתנחלים ליד הבית. ניסיתי לצלם. לא יכולתי לזהות אם הם חיילים או מתנחלים. התקשרתי ודיווחתי למת"ק הפלסטיני. אחרי כמה דקות התקשר אלי שוב הקצין ש' מהמת"ק הישראלי. כנראה שהמת"ק הפלסטיני דיווח לו כפי שאירע יום קודם. הוא הבטיח שיבוא לבדוק, אבל לא הגיע.
ביום האירוע לפנות ערב ישנתי אחרי יום עבודה, אשתי העירה אותי ואז שמעתי צפירות ושריקות שהם סימן מקובל בכפר להתנפלות מתנחלים. זה היה בערך אחרי השעה 18:00. יצאתי לחצר לראות מה קורה. החשש שלי היה מפגיעה במונית שלי שחנתה על הכביש ליד הבית. ראיתי שלושה חיילים ליד אוהל המתנחלים בגבעה מול הבית ועוד שניים בגבעה ליד הבית. תיארתי לעצמי שלא יהיה אירוע חריג בגלל הימצאות החיילים. בגלל המיקום של הבית, שמסתיר חלק מהגבעה לא ראיתי מתנחלים. נכנסתי למונית ונסעתי לכפר על מנת להרחיק את המונית מהבית.
כשהגעתי לתוך הכפר, אשתי התקשרה והזהירה אותי לא לחזור הביתה. היא אמרה שיש הרבה מתנחלים שיורדים מהגבעה לכיוון הבית. בשלב זה עוד לא ראיתי כלום. רק אחרי שהחניתי את המונית ליד בית אחי במרכז הכפר ועליתי על גג ביתו ראיתי מתנחלים יורדים לכיוון הבית שלי, לפחות 20, כולם רעולי פנים. הם התקרבו לבית והחלו לזרוק אבנים. החלטתי לחזור, לקחתי אוטו אחר, פרטי, וחזרתי לכיוון הבית. בינתיים התאספו אנשים מהכפר והחלו לרוץ לכיוון המתנחלים. כשטיפסנו על הגבעה, הם היו מעלינו והחלו לירות באוויר, ואחר כך על הקרקע לפנינו, לא ניסו לירות ממש לעברנו.
החיילים היו כל הזמן על הגבעה ולא הרחיקו את המתנחלים. הם ניסו להרחיק אותנו. זה תמיד קורה, ריטואל קבוע. לא מרחיקים את המתנחלים, אבל מרחיקים אותנו.