אני תושב קוסרה, חקלאי במקצועי. יש לי 30 דונם אדמות חקלאיות, אדמות שסבי רכש מחקלאים מהכפר דומא לפני למעלה ממאה שנים. האדמה נמצאת כשני ק"מ ממערב למרכז הכפר דומא וכשני ק"מ מזרחית-דרומית מהכפר קוסרה בו אני גר. רכס הרים מפריד בין קוסרה לאדמות שלי. על הרכס הוקמו במשך השנים הרבה מאחזים של מתנחלים, שמונעים מאתנו להתקרב באופן חופשי לחלק גדול מהשטח ששייך לחקלאי קוסרה.
בדרך כלל אני מגיע לאדמותיי יום יום, חוץ מיום שישי. בעבר השתמשתי בחלקה לגידולים עונתיים, כגון חיטה. ביום שישי, 18.2.2011, היו לי 270 שתילי זית שרכשתי כדי לשתול בחלקה. הגענו לחלקה אני וששת בניי מיד לאחר התפילה, כדי לשתול את עצי הזית. היינו כאן עד החשיכה, השלמנו את העבודה, וחזרנו לכפר.
בשבת בבוקר, בשעה 7:00, הגעתי לאדמה לבדי והכל נראה תקין. המשכתי לעבוד. הבחנתי בשני מתנחלים עומדים על הרכס – לא יכולתי לזהותם. בזמן האחרון רואים הרבה מתנחלים כאן כי הם הציבו שם קונטיינר ואוהלים חדשים, אני חושב שהמקום נקרא מאחז עלי עין. המתנחלים היו עם הכבשים שלהם ולא התקרבו אליי. נשארתי שם עד סביבות השעה 17:00 וחזרתי לכפר. חזרתי שוב למקום ביום ראשון, 20.2.2011, וגיליתי שכל השתילים נעקרו ונגנבו. מסביב ראיתי שגם גדמו עצי זית גדולים בחלקה סמוכה השייכת לשכן שלי. הייתי בהלם.
בכעס עצום חזרתי לכפר והודעתי על המצב למועצת דומא. הם דיברו עם המת"ק הפלסטיני, שהעבירו את התלונה למת"ק הישראלי. במועצה אמרו לי שהמת"ק הישראלי רוצה לפגוש אותי בשטח. ביום שני אחר הצהריים באו מהמת"ק הישראלי שני ג'יפים עם חיילים. הם צילמו את הנזק וגבו עדות. לא היו איתם נציגי משטרה.
ביום רביעי, 23.2, הלכתי עם הבן שלי למשטרת בנימין והגשתי תלונה. לפני כחודש פגעו בבאר שחפרתי והרסו אותה, גם כן כנראה מתנחלים מעלי עין. גם על כך, התלוננתי במשטרה אתמול.
כל שתיל עלה 30 שקל, שילמתי 8,500 שקל כולל הובלה.