
יש לי אדמה באזור שנקרא "רומני" בערך 30 דונם. היא ממוקמת צפונה מסינג'ל בערך חמישה ק"מ, וכ-300 מ' צפונית מהמאחז גבעת הרואה. יש לי באדמה זיתים שקדים ותאנים.
ביום שבת ה-4.4.2009 בערך בשעה 8:30 בבוקר, הלכתי לחרוש את האדמה עם דודי ששמו מ"א. היו לנו שני טרקטורים. חרשנו אולי עשר דקות כשבאו שמונה מתנחלים עם נשק M16 ואקדחים ואמרו לנו להפסיק לעבוד כי אסור לנו לחרוש את האדמה כי היא לא שלנו ואסור לנו להיות כאן בכלל בלי מת"ק. עניתי שכל שנה אנחנו חורשים בלי בעיות.
אחרי שלושה ימים נודע לי ששמו של המתנחל שדיבר – ש'. הוא רזה, לא גבוה, יש לו ברזלים בשיניים ועור קצת כהה. חבש כיפה שחורה, חולצה שחורה וג'ינס. היה לו אקדח בחגורה ומצלמה בה צילם כל הזמן. עוד אחד מהם מוכר, הוא מסתובב בשטח ושומר על המאחז, תיאורו: שיער קצר מאחור וקרחת לפנים, משקפי שמש ו-M16, בהיר עור, לא שמן, חבש כיפה לבנה. היו עוד שישה ששמרו מסביב. יש בכפר תמונות שלהם. צורת הדיבור, התנועות, הדחיפות והקללות היו מאד אלימים. הם טענו שאנחנו שקרנים גונבי אדמות.
אמרתי לו שזאת הארץ שלנו והאדמה שלנו ואנחנו לא גנבים. האדמה מאבא וסבא שלנו. ביקשתי להתקשר למשטרה כדי שהם יחליטו והוא ענה לי שהיום שבת ואין צבא, אין משטרה ואין מת"ק ושנלך הביתה. אחד המתנחלים פתח את מכסה הדלק של הטרקטור כדי למלא אדמה. החלטתי, בגלל שהמצב נהיה אלים, ללכת. יצאנו עם הטרקטורים. אחד המתנחלים התחיל לצעוק כמו בתחרות כדורגל: "ניצחנו, ניצחנו".
התקשרתי לראש המועצה, והוא דיווח למת"ק הפלסטיני שהודיע למת"ק הישראלי. אנחנו התרחקנו כקילומטר וישבנו תחת עץ לאכול ארוחת בוקר. השומר בהיר העור עם הכיפה הלבנה הגיע ושאל "למה אתם כאן? לכו הביתה" הסברתי שאנחנו אוכלים. התקשרתי לראש המועצה לברר אם יגיעו כוחות והוא אמר ששלחו. חיכינו שעה וחצי, אף אחד לא בא והחלטנו לחזור הביתה.
זו תקופת חג הפסח. ראש המועצה תיאם עם המת"ק אחרי החג. התיאום עם הקצין א' מהמת"ק הישראלי נקבע ליום ראשון ה-19.4.2009 בשמונה בבוקר. הקצין הבטיח שלא תהיה יותר בעיה, חיילים בשטח ישמרו על הסדר. הגענו כמתואם. היו שם: א' וחיילים וגם ש' המתנחל, השומר של המאחז (זה הקירח), ועוד שלושה, אחד מהם עם משקפיים, ג'ינג'י, חובש כיפה ולבוש לבן. א' שאל איפה אנחנו רוצים להתחיל והראיתי לו, שאל: "כמה זמן?" אמרתי יום של שמונה שעות ואולי המשך מחר. ש' קרא לא', דיבר איתו בצד ואז א' חזר ואמר לנו: "המתנחלים כועסים אתם יכולים לעבוד היום רק שעתיים ואחר כך במקום אחר, אני לא רוצה בעיות!". המתנחל התערב ואמר: "לא שעתיים רק שעה וחצי". א' הלך והשאיר קצין אחר. התחלנו לחרוש. בדיוק אחרי שעה וחצי ש' ועוד מתנחלים חזרו ולא נתנו לנו להשלים. היינו חייבים להפסיק. א', לפני לכתו, תיאם איתנו המשך ליום המחרת כדי שנוכל לגמור את כל השטח.
ביום שני חזרנו מהבוקר כמו שנקבע. א', קצין מת"ק וארבעה חיילים היו שם. א' נפרד ואמר שלא יהיו בעיות. התחלנו לעבוד. המתנחל ש' והשומר הגיעו והתחילו להפריע, להיעמד מול הטרקטורים ולהגיד לנהגים לחייך לצילום. ש' אמר לי שהטרקטורים ללא רישוי ושהוא דורש ניירת והפסקת עבודה. פניתי לקצין. הם אמרו שיקראו למשטרה.
אחרי חצי שעה באו שני שוטרים, שאלו מי אחראי? עניתי שאני. הם דרשו תעודות זהות וניירות שלנו. אספנו את הניירת שהייתה (המתנחל ש' עמד עם השוטר כשותף לבדיקה), שאלתי למה הם מפריעים לנו באמצע השטח ובמהלך יום עבודה מתואם. השוטר אמר שאין את כל הניירת הדרושה, אבל בכל זאת נתן לנו להמשיך.
גמרנו את החלקה ותיאמנו עם הקצין את החלקה הבאה. עברנו והתחלנו לעבוד. ש' הגיע אחרי חצי שעה. ניגשתי לקצין וביקשתי שיוציא משם את ש' כי הוא מפריע לנו לעבוד. ש' לא שם לב והמשיך להפריע. ניגשתי אליו וביקשתי שיזוז מהטרקטור, שמתי את ידי על כתפו ואז הוא טען שאני דוחף אותו. הוא ביקש להגיש תלונה על דחיפה. השוטר אמר לו שילך להגיש במשטרה. השוטר ביקש ניירת. אמרתי לו שרק לפני שעה היו כאן שוטרים ונערכה בדיקה. הוא ענה לי שזאת עבודתו, ושאוכל להגיש תלונה במשטרה על המתנחל ש' שמפריע. אמרתי לו שאלך מחר, לא היום באמצע העבודה. אמרתי לקצין המת"ק שישב מתחת לעץ מרוחק שא' השאיר אותו כאן אחראי כדי שנוכל לעבוד. הוא ענה לי שאינו עובד שלי או של א'. השוטר הרשה לי להמשיך לעבוד ונתן לי זימון למשטרה למחר. עברנו לעוד חלקה וגמרנו לעבוד בשקט.
למחרת ב-21.4 הלכתי למשטרה. נתתי את הזימון. חקר אותי שוטר בשם ג'. הוא כתב מה שהיה אתמול אבל לא הסכים לרשום את הרקע של יום ראשון ושבת. הוא נתן לי טופס בקשה לקבל מידע מהמשטרה. לא קיבלתי אישור הגשת תלונה. השוטר ג' טלפן למתנחל ש' וזימן אותו לבוא. ג' ביקש ממני לזהות אותו וכך עשיתי. אחר כך הלכתי הביתה.
שלשום, ביום ראשון ה-10.5 התקשר אלי שוטר בשם ר'. הוא דיבר ערבית ואמר לי: יש תלונה שלך נגד ש' ושל ש' נגדך. אם תבטל גם הוא יבטל. הוא מצטער על כל מה שעשה ולא מבין מה קרה לו. אני לא הסכמתי.
החלטת רשויות אכיפת החוק בסיום החקירה
ב-15.5.2011 דחתה פרקליטות המדינה את הערר, בטענה כי ש' "הבין כי התנהגותו לא הייתה נאותה והתנצל", וכי "בנסיבות אלה נראה כי האינטרס הציבורי במובנו הרחב בא על סיפוקו".