אני מתגוררת עם בעלי ושלושת ילדיי, בן 4 וחצי, בת שנתיים ותינוקת בת 3 חודשים, בשכונה הצפון מזרחית של הכפר. אני מורה בבית ספר לבנות בכפר יתמא. מלמדת מדעים והיסטוריה עד לרמת בגרות.
בעלי ירש את הקרקע שעליה בנינו את ביתנו מהוריו. עברנו לגור כאן לפני שנתיים. בשנה הראשונה היה שקט. בשנה שעברה היו שני אירועים. ביולי 2018 מתנחלים ירדו מיצהר, הגיעו עד לבית ושרפו את הרכבים של בעלי. בספטמבר 2018 מתנחלים הגיעו עד לבית שלנו, ניפצו את השמשות של הרכב שלו וריססו כתובת "תג מחיר" על החומה מסביב לבית. גם השכן שלנו סבל מאלימות מתנחלים.
בשבת, 13 באפריל 2019, החברים של בעלי באו לעזור לנו להציב רשת על החומה המקיפה את הבית. אחי והילדים שלו גם באו. החברים של בעלי הגיעו עם הרכבים שלהם. אחד מהחברים החנה את הרכב שלו ברחוב וחבר אחר החנה בחצר ליד הרכב של בעלי. הגברים עבדו מהבוקר. אני הכנתי את ארוחת הצוהריים. אכלנו בסביבות השעה 15:00. אחי והילדים שלו לא נשארו לאכול איתנו.
אחרי ארוחת הצוהריים תכננו לצאת ולבקר את אשתו של הדוד שלי בעוריף שם התקיימה מסיבה. המסיבה התחילה בשעה 15:30, אבל אני איחרתי לצאת מהבית. יצאנו בערך בשעה 16:00. נכנסתי לרכב שלנו שחנה בחצר, כשאני מחזיקה את התינוקת קרוב לגוף שלי. שני הילדים האחרים כבר ישבו ברכב מאחור. בעלי הלך להביא את מפתחות הרכב.
פתאום שמעתי צעקה "מתנחלים" ובאותו רגע נפלה אבן על הרכב. ראיתי מתנחלים מגיעים בדרך העפר וזורקים אבנים על הרכב. הם זרקו אבנים גדולות. לא ידעתי מה לעשות. ניסיתי לצאת מהרכב. התכופפתי לשמור על התינוקת שלא תיפגע והתחלתי לצרוח. כל האירוע הזה נמשך כמה שניות. אני פחדתי בעיקר לשלום הילדים שישבו מאחור.
אחד המתנחלים הגיע ממש קרוב עד לרכב שלנו. ואז בעלי הגיע, פתח את הדלת של הרכב והוציא אותי ואת התינוקת ונכנסנו הביתה. באותו זמן, בני פתח את הדלת של הרכב יצא ממנו ונכנס הביתה. בעלי חזר לרכב והוציא את הבת והכניס אותה לבית.
אחרי האירוע, במשך שבוע שלם, אני והילדים לא ישנו בבית. רק בעלי נשאר לישון בבית.
בני מתעורר בלילות בבהלה וגם התחיל שוב להרטיב.
אני מתגורר עם משפחתי בצפון מזרח הכפר, כ-200 מטר מהמרכז. הבית נמצא בפאתי הכפר, אבל הוא לא האחרון, יש עוד בית מזרחית יותר. עברנו לפה לפני שנה ועשרה חודשים.
אני מורה בבית ספר יסודי בכפר עוורתא. אחר הצהריים אני עושה הסעות במכונית שלי, זה בשביל השלמת הכנסה. מאז האירועים האלימים שהיו לי עם מתנחלים לפני כשנה, הפסקתי לעשות הסעות בשעות מאוחרות. אשתי מורה גם כן. יש לנו בן בן ארבע, ושתי בנות, בת שנתיים ותינוקת בת שלושה חודשים.
בשנה הראשונה שגרנו פה היה שקט ואז התחילו הבעיות עם מתנחלים מיצהר שבגבעה ממול. ביולי 2018 שרפו לנו שתי מכוניות בחצר הבית. באוגוסט 2018 קניתי אוטו ישן עבור חלקים וגם בו פגעו בחנייה. עשו לו נזקים ודקרו את הצמיגים כמו גם לאוטו של השכן. בדיעבד הבנתי שמתנחלים עשו זאת כנקמה על זה שהצבא פינה להם קרוואן לא חוקי. בשני המקרים לא קיבלתי עזרה מאף אחד ונאלצתי לבנות גדר מסביב לבית בכוחות עצמי ועל חשבוני.
ביום שבת, ה-13.4.2019 הייתי בבית עם המשפחה ובאו שני חברים לעזור בהרכבת רשתות הגנה מעל גדר הבטון שמסביב לבית. כל אחד מהחברים בא עם הרכב שלו. אחד החנה את הרכב בתוך החצר על יד הרכב שלי, והשני החנה בחוץ.
בסביבות ארבע אשתי הכניסה את הילדים לרכב שלנו ואני נכנסתי הביתה להביא את המפתחות. אז, אחד החברים ראה קבוצת צעירים מתקרבת בשביל ממזרח. הם היו עם כאפיות על הראש. הם התחילו לזרוק המון אבנים כבדות שסחבו איתם בתוך הבגדים. אשתי הייתה עם התינוקת במושב הקדמי והילדים היו במושב האחורי.
סגרתי את הדלת הצדדית של המטבח כדי שלא ייכנסו פנימה ורצתי מהר להוציא מהמכונית את אשתי ואת התינוקת שהיו חשופות לגמרי. הצלחתי לחלץ אותן תחת מטר של אבנים. הכנסתי אותן הביתה.
כשהמתנחלים היו כבר כארבעה מטרים מהרכב, רצתי לחלץ את שני הילדים שהיו בסכנת חיים אמיתית. הבן פתח את הדלת והבת הייתה עם הראש מאחורי החלון, כך שיכלו לחטוף אבן בראש כל רגע. הצלחתי להוציא גם אותם ללא פגע אבל חטפתי אבן בכתף.
אחרי שהגיעו כמה צעירים מהכפר, המתנחלים התחילו לעלות במעלה ההר לכיוון יצהר, לא דרך השביל שממנו באו, כאשר למעלה עומדים כמה מתנחלים חמושים וצועקים להם לעלות.
יש לי סרטונים עם כל האירוע, שהורדתי ממצלמות האבטחה. הלכתי למת"ק בחווארה והגשתי תלונה. מסרתי להם את העתק של הסרטונים. בניגוד לאירועים של שנה שעברה, שאז, באו שוטרים לבדוק את הבית, הפעם איש לא בא. לי ברור שהמתנחלים באו על מנת לפגוע בנו פיזית, כי ידעו מתי אנחנו בחוץ, ויצאנו בנס. מאז, אשתי והילדים ישנים אצל ההורים שלה בכפר. בני מפחד כל הזמן ולא מפסיק לשאול למה עושים לנו את זה. הוא גם זוכר ששרפו את המכונית ב-2018. הוא מרטיב בלילה ומבקש שנלווה אותו לשירותים בשעות היום. אני ישן לבד בבית, על הספה, כשעין אחת תמיד פתוחה למסך שמחובר למצלמות האבטחה. אני מוכן למכור את הבית במחיר הפסד לצאת מהשכונה הזאת.