רודה חדר, בת 44, עיזבת א-טביב אני תושבת עיזבת א-טביב ועובדת כפקידה בכירה בלשכת הסעד של הרשות הפלסטינית. תקופה ארוכה עבדתי בסניף הלשכה שבקלקיליה, ולפני חודשים ספורים מסיבות ארגוניות העבירו אותי לעבוד בסניף של הלשכה שבסלפית, דבר שמאריך ומסבך עבורי את המסלול היומי שלי למקום העבודה. אני עוברת מהכפר דרך ג'ינסאפוט, עוברת את מחסום תפוח, ושם בתחנה, בטרמפיאדה שבצומת תפוח בכביש שנוסע לסלפית, אני ממתינה למונית שמסיעה אותי לעבודה, כך מדי יום.
כחודש לפני האירוע, ישבתי בתחנה שבצומת והגיעו מספר מתנחלות. אחת מהן תקפה אותי מילולית, התחילה לקלל אותי וצווחה עלי בעברית ובערבית, אמרה לי "רוח מן הון, יא חמורה" ועוד קללות. היא גרמה לי להתרחק מהמקום בכמה מטרים.
כשבועיים לפני האירוע שוב הגיעה אותה מתנחלת, וחזרה על אותו ריטואל.
ב-27.3.2008 בשעה 09:00 בדרכי לעבודה ישבתי לבד בטרמפיאדה וחיכיתי למונית שתאסוף אותי לעבודה. ישבתי בספסל בתחנה, בתנוחת רגל אחת על ברך הרגל השנייה. ניגשו אלי שלוש מתנחלות, שאחת מהן זאת שתקפה אותי מילולית בשני המקרים קודם לכן. שלוש המתנחלות נעמדו מולי, כשהתוקפת עומדת באמצע בין שתי האחרות. נשארתי לשבת וחשבתי שגם הפעם האירוע יגמר כמו בפעמיים הקודמות.
המתנחלות לא דיברו. לאמצעית היה תיק ביד, היא הוציאה מהתיק שלה אלה מעץ שחור באורך של כחצי מטר (אלה כמו שיש לשוטרים), ונתנה לי עם האלה מכה אחת חזקה מאד בברך של רגל ימין. מיד לאחר מכן הגיע למקום רכב פרטי בצבע לבן שאסף את שלושתן ונסע איתן לכיוון ההתנחלות תפוח. המכה הייתה חזקה מאד, ולא יכולתי להמשיך לעבודה, עצרתי מיד מונית ונסעתי לבית החולים בקלקיליה, שם קיבלתי טיפול. משם המשכתי הביתה. הגעתי הביתה בשעה 14:00. במשך שלושה ימים היו לי כאבים עזים ובקושי יכולתי לזוז. בשל המכה נאלצתי להעדר עשרה ימים מהעבודה.
אני יכולה לזהות את המתנחלת בוודאות. תיאור המתנחלת התוקפת: גובה מעט מעל 1.70 מטר, מבנה גוף בינוני, בסביבות גיל 30, צבע עור בהיר, שיער בלונדיני שזור בצמה. בשלוש הפעמים היא לבשה חצאית ארוכה שמגיעה עד לנעלים, הייתה ללא כיסוי ראש.