הילדים של ח'רבת א-טובא לומדים בבית הספר בא-תוואני. הדרך לבית ספרם עוברת ליד המאחז חוות מעון. בגלל התנגדות מתנחלי מעון הם הולכים לבית הספר בשולי חורשה שבה נמצא המאחז. הילדים מותקפים מדי פעם על ידי המתנחלים. הצבא מלווה את הילדים מדי יום בדרכם לבית הספר וחזרה. גם כאשר הצבא מלווה את הילדים מתנחלי חוות מעון ממשיכים במנהגם.
ביום ראשון, 21.5.2006, הלכתי מ ח'רבת א-טובא ליטא ועברתי בא-תוואני. פגשתי אנשים שסיפרו לי שהרביצו לבת שלי מ"א. הלכתי ישר לבית הספר וראיתי את הבת שלי. היא נשארה בבית הספר. אחרי יומיים לקחתי אותה למרפאה כי העין התנפחה. נתנו לה כדורים וטיפות. הגשתי תלונה למשטרת קריית ארבע עם הילדה, אבל לא קיבלתי את מספר התלונה. השוטרים במשטרת קריית ארבע צילמו את הפגיעות בילדים.
צ"ג (קטין), בן 8, ח'רבת א-טובא בשבע בבוקר, היינו בדרך מהבית בח'רבת א-טובא לבית הספר בא-תוואני, מלווים בג'יפ שהיה מלפנים עם 4 חיילים. היינו 19 ילדים, כמו בכל בוקר. באה מתנחלת שכבר ראיתי קודם ומתנחל, בלי נשק. הם עמדו משני צדי השביל ורצו להרביץ לנו. אני אוכל לזהות אותם. החיילים לא עשו דבר. המתנחלת תפסה אותי ביד ומשכה אותי. נפלתי על הארץ ונפצעתי ביד. הילדים הגדולים ניסו לעזור לי. הפציעה לא הייתה ממש קשה.
החיילים ירדו מהג'יפ כי צעקתי והמתנחלת הסתלקה ותקפה ילדה אחרת, את מ"א. המתנחל לא עשה שום דבר. המתנחלת הרביצה למ"א בעין והיא נפלה. החיילים התחילו להתקשר בקשר ואז המתנחלת והמתנחל הסתלקו. הגיע עוד ג'יפ והמשכנו בדרך לבית הספר.
מ"א (קטינה), בת 10, ח'רבת א-טובא ביום ראשון הלכנו לבית הספר מהבית, עם הצבא, 19 ילדים, כמו בכל בוקר. הגענו עד לבית המתנחלת שצמוד לשביל. המתנחלת יצאה מהבית, הגיעה אלינו והתחילה לצעוק עלינו: "לכו הביתה". תפסנו את חולצות החיילים שיצאו מהג'יפ כי פחדנו. אחרי שהיא הרביצה לצ"ג, היא באה אלי, תפסה אותי והרביצה לי בעין. הילדים תפסו אותי מאחור כדי להרחיק אותי מהמתנחלת. צעקנו לחיילים, אבל הם לא עשו שום דבר. שחררנו את עצמנו ממנה. המתנחלת חזרה לביתה ואנחנו המשכנו בדרך. העין שלי כאבה ובכיתי. המשכתי משם לבית הספר. אחרי יומיים כשהעין התנפחה לי אבי לקח אותי למרפאה.
החלטת רשויות אכיפת החוק בסיום החקירה
ב-20.2.2012 הרשיע בית משפט השלום בירושלים את ת"ת וגזר עליה עבודות שירות של שלושה חודשים, מאסר על תנאי ופיצוי לכל אחד מהילדים בסך 500 ₪.