
אני מתגורר כל השנה במאהל בבקעה. אני חוזר כל כמה ימים לביתי לאשתי ושני ילדיי הקטנים, אחד בן שנה וחצי והשני בן חמישה חודשים, בכפר עקרבא. יש לי עדר צאן עם 50 כבשים ו-30 עזים. בנוסף, אני רועה גם את 200 ראשי הצאן של עדר אבי.
אני יוצא לרעות כל יום. בשעה חמש אנו חולבים את הצאן ויוצאים למרעה בערך בשש. בשעה 10:30 חוזרים למאהל להשקות את הצאן ונחים בצל עד השעה 15:30. אז חוזרים עם העדרים למרעה עד רדת חשיכה. אבא שלי מגיע כל בוקר להביא לנו מזון ומצרכים ולקחת את החלב לעקרבא.
ב-15.6.2020 הייתי במרעה. יצאתי בשש בבוקר והיה איתי אחי עם העדר שלו וגם בן דודי. בסביבות 10:30 ראיתי ארבעה רכבים נכנסים לכיוון המאהלים שלנו. הרכבים היו עם לוחיות זיהוי ישראליות. התקשרתי מיד לאבי לשאול אותו אם הוא מחכה לאיזה ביקור. הוא אמר לי: "אני לא מחכה לאף אחד". ניתקתי את השיחה עם אבי, התקרבתי למאהלים, וממרחק של 700-600 מטר ראיתי ארבעה רכבים וגם צילמתי שניים מהם.
התקשרתי שוב לאבי ואמרתי לו: "תגיע מהר עם עזרה". באותו זמן ראיתי את המתנחלים מחנים את הרכבים, יורדים מהם והולכים למאהל. הם התחילו לקרוע את יריעות האהלים ואז הגיעו למאהל של אבא שלי ששם נמצאת מערכת החשמל. הקולטים בחוץ והבטריות והשעון בתוך האוהל.
ראיתי אותם נכנסים וגם יוצאים ושמים דברים ברכבים. הלכו הלוך ושוב עם דברים, כך כרבע שעה. אחר כך המתנחלים נכנסו לרכבים וחזרו לכיוון כביש 60. הם נסעו צפונה ועברו קרוב אלינו. ראיתי אותם בתוך הרכבים עם מסכות שחורות. לא יודע אם המסכות היו בגלל הקורונה. כאשר הגיעו לכביש אלון המשיכו עוד קילומטר ואז פנו שמאלה ועלו על שביל עפר שמוביל להתנחלות איתמר.
כשהם היו במרחק בטוח, חזרתי למאהלים שלנו. ראיתי נזק גדול. כל היריעות היו קרועות. נגנבו בטריות של הקולטים והקולטים עצמם נופצו. נגנבו שמיכות ושטיחים. שברו בפנים גם כלי מטבח כוסות תה וכו'. אבי הגיע עם דוד שלי ועוד תושב עקרבא הם בדקו הכל וגם צילמו.
למחרת בשעות הבוקר צלצל אליי מישהו ואמר לי שהוא מהשב"כ הישראלי. הוא אמר לי לספר לו כל מה שקרה ומה שראיתי. סיפרתי לו הכל. הוא אמר שאחכה לו למחרת בשעה עשר בבוקר במקום והוא יבוא.
למחרת הגיעו שני ג'יפים של הצבא וג'יפ של המשטרה ועוד רכב עם מספר אדום. אחד מהם אמר לי: ״אני קצין השב"כ שהתקשרתי אליך אתמול״. הם צילמו ותיעדו. המשטרה ואיש השב"כ גבו ממני עדות. המשטרה גבתה עדות של ארבעה עמודים ואחר כך חתמתי על כל עמוד. לא קיבלתי אישור הגשת תלונה.
אני תושב עקרבא ובחודשי החורף מתגורר במאהל עם ילדיי ועם משפחתי, שם אנחנו רועים את הצאן. יש לי שישה בנים ושתי בנות: המבוגר בן 30 והצעירה בת 12. שלושה בנים הם רועי צאן ונשארים בבקעה כל השנה, הם רועים את העדר שלהם וגם את שלי הכולל 150 כבשים ו-50 עזים.
כאשר אני מתגורר בעקרבא אני יורד כל בוקר לבקעה ברכב שלי כדי להביא לילדים שלי אוכל ומה שדרוש להם. בחזרה לעקרבא, בבוקר, אני לוקח את חלב הכבשים כדי לייצר גבינה שאותה אנו מוכרים בעקרבא וכפרי הסביבה. זו צורת חיינו המסורתית עד מימי הסבא שלי.
בעבר התגוררתי במאהל בבקעה, באזור הנמצא מול ההתנחלות גיתית. הצבא הרס לי את המאהל ארבע פעמים וגירש אותי משם. משם ירדתי מזרחה והתגוררנו שם 19 שנה. הצבא הגיע אלינו שש פעמים והרס את המאהל. בנוסף לצבא גם המתנחלים, כשרואים אותנו, מגרשים אותנו.
אנחנו קונים מים במיכלית שטרקטור גורר אותה אלינו. יש לנו קולטי שמש שאירגון וגם עיריית עקרבא סיפקו לנו עבור החשמל. אני ושלושת בניי, כל אחד, יש לו מאהל נפרד אבל סמוכים זה לזה. בנוסף יש לנו שם מבנה כמו דיר כבשים שמסביבו גדר ברזל כדי שהכבשים לא יברחו.
ב-15.6.2020, הייתי בעקרבא. בסביבות השעה 10:30 קיבלתי שיחת טלפון מבני ששאל אותי: "אבא אתה מחכה למבקרים במאהל?", אמרתי לו: ״אני לא מחכה לאנשים ולאף אחד״. בני אמר לי: ״ראיתי ארבעה רכבים עם לוחיות זיהוי ישראליות מתקרבים למאהל. אם אתה לא מחכה לאף אחד אז אלו מתנחלים". ואז בני סגר את הטלפון.
מיד התקשרתי לאחי ולעוד קרוב משפחה וברכב שלי נסענו לכיוון המאהל. גם דיווחתי מייד לראש המועצה ובקשתי שיודיע למת״ק שיש מתנחלים במאהל שלנו. כשהגעתי בשעה 11 לבן שלי, כבר לא היה אף מתנחל בסביבה ואף לא רכב. ראיתי נזק רב במאהלים שלנו: יריעות קרועות בשמונה אוהלים; גנבו את הבטריות של קולטי השמש – כל בטריה עולה 1,000 ש"ח; ניפצו את כל הזכוכיות של קולטי השמש – ארבעה קולטי שמש עלו 7,000 ש"ח. ניפצו אותם לגמרי; גנבו עוד כל מיני דברים שהיו באוהלים כמו חמש שמיכות ושטיחים וגם שתי יריעות חדשות שהיו בתוך שקית; שברו ציוד מטבח כוסות לתה ומכונת קפה.
ישר צילמתי הכל והחזרתי טלפון לראש המועצה לדווח לו בדיוק מה קרה ומה נגרם לנו. חזרתי לעקרבא בערך בשתיים בצוהריים. אך לפני כן ביקשתי מהבנים שלי שיעזבו את המקום ויתרחקו יותר מזרחה בעוד קילומטר לעומק הבקעה מפחד המתנחלים.