"אל תחלום לחזור ולעבד את החלקה"

יאסין ריפאעי, בן 62, ענאתא

אני אזרח ישראלי, בעל תעודת זהות כחולה. בבעלותי 48 דונם אדמה, במזרח הכפר ענאתא. החלקה נמצאת על גבעה כ-300 מטר צפונית להתנחלות ענתות-עלמון. בידיי כל מסמכי הבעלות על השטח – קושאן, צו ירושה, מסמך העברת בעלות ואישור מהמינהל האזרחי.

ההתנחלות ענתות מגודרת. מאז 2005-2004 הגדר שסביב ההתנחלות נודדת ומתקדמת לעבר הכפר ענאתא כך שהחלקה שלנו שבמזרח ענאתא, נבלעה אל מעבר לגדר הנודדת והיא נמצאת עתה בתחום המגודר של ההתנחלות. אני הבעתי התנגדות לגדר מאז הקמתה.

עד לפני כשנתיים החלקה הייתה זרועה בגידולים עונתיים, אז החלטתי לנטוע בחלקה עצים. כנראה שהדבר לא מצא חן בעיני המתנחלים. כי מאז החלו בעיות של גישה לשטח וחבלה בעצים ולפני כחמישה חודשים לראשונה עקרו לי כ-30 עצים [הוגשה תלונה בסיוע יש דין].

[רצף האירועים האחרון התחיל] ב-14.3.2011 בשעה 09:00 בבוקר התקשר אלי ג', קצין המינהל האזרחי, אותו אני מכיר מאחת הפגישות הקודמות שלי בעניין החלקה. ג' אמר שהוא מצטער להודיע לי שהתקשר אליו ת"ש, רבש"ץ ההתנחלות ענתות-עלמון ודיווח לו כי כרתו עצים בחלקה שלי, ושהוא יצא לשטח וראה במו עיניו עצים שבורים ועקורים.

הקצין ג' הוסיף שתושבי ההתנחלות הציעו לשלם לי עבור הנזק שנגרם. הוא ביקש שאגיע מיד לשטח כדי לדבר עם המתנחלים. להבנתי, הנכונות לפצות אותי משמעותה הודאה באשמה.

הגעתי לשטח, שם חיכה לי ת"ש הרבש"ץ. הוא אמר לי שהוא באמת מצטער, שהוא לא עשה את זה ואין לו חלק בזה וכי הוא עצמו היה זה שהתקשר למינהל האזרחי ודיווח על הנזק. הוא אמר שקיבל הצעה מתושבי ההתנחלות, שאגיע איתו למשתלה בחיזמא ושם אבחר עצים במקום אלה שנכרתו. נכרתו 18 עצים, מהם שני עצי זית בני שנתיים-שלוש והשאר עצי נוי ועצי פרי. נסענו למשתלה וקניתי עצים ב-850 ש"ח, שווה ערך לעצים שנכרתו. מבלי לקחת בחשבון את הזמן שהשקעתי בעבודה, את הוצאות המים להשקיה ואת עלות המוניות כדי להגיע לשטח. מהמועצה של ההתנחלות הביאו פועל ששתל את העצים שנקנו. למרות שהעצים נשתלו שמרתי לעצמי את הזכות להתלונן על החבלה ועוד באותו היום הלכתי למשטרה במעלה אדומים והגשתי תלונה.

כעשרה ימים לאחר האירוע בא אלי ת"ש הרבש"ץ והתלונן כי בגללי נחקר חמש שעות במשטרה. הוא אמר ששמו הכול על הראש שלו למרות שאין לו חלק במה שנעשה. אני מבין אותו אישית, באמת, אבל כאחראי על הביטחון תפקידו למנוע מקרים כאלה. אני רוצה לציין כי מאז החלטת היועץ המשפטי לגבי הבעלות שלי על החלקה וזכות הגישה שלי לאדמות, הרבש"ץ מתייחס אלי באופן הגון, היות ויודע שאני צודק.

ב-13.4.2011 נסענו אשתי ואני לאדמות. עוד כשהיינו ברכב והתקרבנו לאדמות, אשתי אמרה לי שהיא רואה שאין עצים בחלקה.

ירדנו לחלקה וראינו שכ-14 עצים גדולים נכרתו. 6 עצי נוי, 6 עצי פרי ושני עצי זית. העניין כאב לי מאוד. התקשרתי למינהל האזרחי, היה שם תפוס, אז התקשרתי לרבש"ץ ולמשטרה. הרבש"ץ הגיע מיד למקום ברכב של מג"ב. הם הסתכלו על הנזק ואמרו לי שאגיש תלונה. הרבש"ץ היה מאד כעוס והתקשר למינהל האזרחי. לאחר כחמש דקות התקשר אלי ג' הקצין מהמינהל האזרחי ואמר שהוא בדרך. הוא הגיע עם מפקד האזור ושלוש ניידות משטרה, אחת מהם של מז"פ. הם צילמו את העצים ואמרו לי להגיש תלונה במשטרה. קצין המינהל האזרחי והמשטרה הורו למזכיר ההתנחלות להגיע למקום. כשהגיע לקחו אותו הצידה, שמעתי שמדברים אליו באופן קשה, נראה שירדו עליו. יום לפני האירוע הייתי בשטח והכול היה כשורה, ניכר גם בעצים שהכריתה טרייה.

חשוב לציין שבמרחק של 20-10 מטר צפונית לאדמות יש מגדל מים ויש עליו מצלמות, שמעבירות כנראה את המתרחש בשטח לנקודת בקרה בהתנחלות. למחרת הלכתי והגשתי תלונה בתחנת המשטרה במעלה אדומים.

ביום שני, 2.5.2011, בשעה 09:30 הגעתי לחלקה ומצאתי ש-22 עצים – שני עצי זית, שבעה עצי פרי (לימון, אפרסק ושסק) ועצי ברוש קטנים – נעקרו, ובניגוד למקרים קודמים שבהם נעקרו עצים מהחלקה, הפעם העצים נלקחו ונעלמו. יש להניח שאלה שעקרו את העצים הגיעו עם רכב שעליו העמיסו את העצים. בחלקה נשארו תשעה עצים קטנים. כאשר ראיתי את מה שקרה, התקשרתי למשטרה וביקשתי שיבואו כדי לראות מה קרה. השוטר ענה לי שקודם כל עליי להגיע למשטרה ולהגיש תלונה. בנוסף, התקשרתי לג', קצין המינהל האזרחי, ודיווחתי לו על מה שארע. הוא אמר לי שאספור את העצים שנעקרו, והפנה אותי למשטרה כדי להגיש תלונה.

אחרי השיחה עם ג' הגיע למקום ת"ש, רבש"ץ ההתנחלות. הוא אמר לי שהנהלת ההתנחלות דיברה איתו, והם מוכנים לפצות אותי על העצים שנעקרו. לא הסכמתי להצעה, כיוון שבעבר כבר התרחשו אירועים דומים. הרבש"ץ הביע צער על מה שקרה, ולדבריו בסיור שעשה בחלקה ביום שישי, 29.4.2011, לא הבחין בשום דבר חריג. הוא שיער שהעצים נעקרו בשבת.

באותו יום חזרתי הביתה, וביום שלישי, 3.5.2011, הגעתי למשטרת מעלה האדומים לחוקרת בשם מ"ז כדי להגיש תלונה. החוקרת אמרה לי שמכיוון שכבר הגשתי בעבר תלונה דומה, היא תצרף את התלונה הנוכחית לתיק הקיים, ולא תפתח תיק חדש. לא קיבלתי ממנה אישור על כך. אמרתי לחוקרת שאני חושד שכנופיה מההתנחלות מעורבת באירוע, בידיעתם של מ"י, שהוא מנהל ההתנחלות, וי"א, תושב ההתנחלות. כאשר שתלתי את העצים בשנת 2010, הזהיר אותי מ"י שיעקור את העצים, וי"א אמר לי בעבר "אל תחלום לחזור ולעבד את החלקה".

ביום ראשון, 8.5.2011, בשעה 13:00 הגעתי לחלקה. היה יום חם, וכדי להגן על עצמי מפני השמש קשרתי מעלי סדין, מעין סככה ארעית. כעבור כמה זמן עברו ליד החלקה כמה מתנחלים שצפו בי. קרוב לשעה 15:00 הגיע למקום קצין במדי משמר הגבול בשם ש"א, שגר בהתנחלות ענתות-עלמון ואחראי על האזור. הקצין שאל אותי אם יש לי אישור להקים את הסככה. השבתי לו שאני מוריד את הסככה בכל פעם כשאני עוזב. הוא צילם את הסככה ועזב, ואני צילמתי אותה ואת השטח הריק אחרי שפרקתי אותה, עם עזיבתי.

למחרת היה בישראל ערב יום הזיכרון ולא הלכתי לחלקה. ב-10.5, "יום העצמאות" של ישראל, הלכתי לחלקה לעשות על האש. מצאתי שהעצים שנותרו בחלקה נעקרו; שכלי העבודה – מכוש, פטיש, מגרפה ומעדר נגנבו; שהסדינים ששימשו אותי להקמת הסככה ומשטחי עץ נזרקו; ושחביות המים שהיו בחלקה והשוקת ששמתי להשקיית חיות בר נשפכו ונזרקו למרחוק.

התקשרתי למשטרה, ונעניתי שעלי לבוא ולהגיש תלונה. באותו יום הגיעו לחלקה מתנחלים עם טרקטורים ושאלו אותי למעשי בחלקה. השבתי להם שזו החלקה שלי, ומאוחר יתר הנחתי אבנים על שביל הכניסה לחלקה, וזאת על פי הוראת המשטרה שהורו לי לגדר את החלקה כדי שלא יכנסו אליה. כאמור, המינהל האזרחי מכיר בבעלותי על החלקה.

ביום רביעי, 11.5, הגעתי למשטרת מעלה האדומים כדי להגיש תלונה אצל החוקרת מ"ז, שאצלה הייתי גם בעקבות האירוע הקודם בחלקה. החוקרת אמרה לי שהיא מצרפת את העדות נוכחית לתלונה הקיימת, שתטופל ברצינות על ידי הצבא והמשטרה. לדבריה אמורה להתקיים ישיבה חשובה עם נציגי ההתנחלות ענתות-עלמון שבה הנושא יועלה, וכן שכנראה יוצבו בחלקה מצלמות כדי לעקוב אחר המתרחש.