
החלקה נמצאת כ-700 מטר דרומית לכפר וכ-1.5 ק"מ מערבית לחוות גלעד. האדמה בבעלותי היא בגודל דונם וחצי ובתוכם יש באר מים. לפני חמש שנים נטעתי בחלקה 30 שתילי זית ושישה עצי תאנה. לפני שנתיים באוגוסט 2007, מתנחלים עקרו 28 שתילי זיתים וחמישה עצי תאנים. לא נטעתי אחר כך כלום. החלקה הגובלת בשלי שייכת למ"א ואני חכרתי ממנו כשמונה-תשעה דונם מתוכה, אותם אני מעבד כבר 9 שנים. במקור היו בחלקה 130 עצי זית, 20 תאנים, 110 גפנים, 100 שקדים, אותם אני שתלתי. אני חורש בחלקה 3 פעמים בשנה. לפני שנתיים כשעקרו עצים מהחלקה שלי עקרו גם עצים בחלקה הזו ונותרו בה: 105 זיתים, 6 תאנים, 21 גפנים ו-10 שקדים.
בנוסף, באפריל שנה שעברה התחלתי לחפור באר בחלקה שלי וכשהגעתי לעומק של ארבעה מטרים השארתי את הכלים בעומק הבאר. באוגוסט שנה שעברה באתי לעבוד וראיתי שגנבו לי את כל הכלים: שלושה מקושים גדולים, שני מקושים קטנים, שתי טוריות, מעדר ושלושה סלי גומי לפינוי פסולת. חיפשתי בכל השטח ולא מצאתי.
אחרי שבועיים קניתי כלים חדשים והמשכתי לחפור שוב. הגיעו שלושה מתנחלים בני כ-20. אחד מהם עם רובה עוזי אמר לי: "אם אני אגיד לך ללכת הביתה, תלך?". עשיתי את עצמי לא שומע אז הוא הצמיד לי את העוזי לראש ושאל: "אם אני אתן לך כדור בראש, תלך?". אמרתי לו שלא אלך כי האדמה שלי. על כל ההתנכלויות האלה לא הגשתי תלונה כי לא ידעתי שאפשר רק הודעתי לצלב האדום, בפעם האחרונה שהודעתי להם הם נתנו לי את הטלפון של יש דין וכך הגעתי אליכם.
ביום שני, ה-16.11.2009 יצאתי בשבע בבוקר עם אשתי והחמור לחרוש את החלקה שבבעלותי ואת זו שאני חוכר, כדי לזרוע פול. בשמונה ורבע אשתי אמרה לי ששלושה מתנחלים נמצאים כעשרה מטרים מאיתנו. הם נראו כבני 16 או 17. אחד מהם התקרב אלי והתחיל ללכת אחרי, אז הרמתי את המקל כאילו על החמור שיראה שיש לי מקל אם הוא ירצה להתנפל עלי. הוא רק הסתכל עליי ואחרי כחמש דקות חזר לחברים שלו והם התלחשו.
אשתי חשבה שהם יתנפלו עלינו ואני חשבתי שהם יגנבו את הכלים שהיו כ-15 מטר ממני. היו שם: אוכף, שקים ששמים על האוכף ושמיכה ששמים על גב החמור. הם ניגשו לאוכף, אחד מהם שם את האוכף על הגב כמו חמור והאחרים לקחו את השאר. רדפתי אחריהם כ-100 מטר לכיוון חוות גלעד אבל לא השגתי אותם. פחדתי להתקרב למאחז שלא יכו אותי.
אחרי כמה דקות אשתי ראתה ג'יפ של משמר הגבול על הגבעה ממול, כ-300 מ' מאתנו. הלכתי לכיוון הג'יפ ו-20 מטר לפני שהגעתי צעקתי לחיילים. שני חיילים ירדו מהג'יפ. אחד מהם שאל מה קרה אז סיפרתי לו. אחד החיילים אמר לי שהוא ראה שלושה מתנחלים, אחד מהם עם חולצה שחורה (זה שהתקרב אלי), והוסיף שהמתנחלים החזיקו ברשותם מצלמה וכשהם ראו את החיילים הם התרחקו מהמקום כדי שהחיילים לא יוכלו לראות אותם. החייל ביקש ממני שם, תעודת זהות ומספר טלפון ואמר שהם יבדקו ואם ימצאו יודיעו לי.
אחרי כחצי שעה החיילים התקשרו ואמרו שהם בהתנחלות ושאלו אם אנו רואים אותם. אשתי ראתה. הם שאלו "לאן פנו המתנחלים?", אמרתי להם שיש במורד שני בתים צהובים והם הלכו לבית השמאלי, אחרי כמה דקות החיילים התקשרו ואמרו שהם לא מוצאים כלום. כשהייתי בדרך הביתה ב-11:15 הם התקשרו שוב ואמרו שהם דיברו עם המתנחלים ואלה הבטיחו להחזיר את הציוד הגנוב לצבא עד הערב ואז החיילים יחזירו אותו אלי. עד עכשיו לא התקשרו ולא החזירו.
המתנחל שהתקרב אלי היה נמוך, לבש חולצה שחורה, היו לו פיאות, עיניים כחולות, רזה, שיער ג'ינג'י וכיפה. כולם היו עם פיאות ואת שני אלה שהיו רחוקים קשה לי לתאר, אבל את זה שהתקרב אלי אין לי בעיה גם לזהות.
עלות הציוד שנגנב בערך 1,500 שקל.
החלטת רשויות אכיפת החוק בסיום החקירה
ערר שיש דין הגיש על סגירת התיק נדחה על ידי פרקליטות המדינה ב-11.9.2011 כיוון ש"חומר הראיות אינו מניח תשתית מספקת להגשת כתב אישום".