אני תושב ביתא, עיירה דרומית לשכם שמתגוררים בה כ-13,000 תושבים. לפני כשנתיים הקמתי מפעל למזון עופות הנמצא על קו התפר בין עקרבא וביתא.
האדמה עליה הקמתי את המפעל שייכת למשפחה שלי, יש שם ארבעה דונמים, מקום מאד מבודד – אין בכלל בתים בסביבה. המקום מגודר בחומת בטון בגובה של בערך שני מטרים ומעליה גם גדר רשת. יש שער כניסה גדול. יש לי שומר בלילה המגיע בסוף יום העבודה וישן במקום וגם כלב. אין לי חשמל וכמובן אין לי מצלמות אבטחה, ולכן קניתי שני גנרטורים המופעלים בסולר. יש לי מיכלית סולר עם 15,000 ליטר סולר. הגנרטורים והמיכלית עומדים בתוך החצר בצד החומה הגבוהה.
המפעל מרוחק בערך 6 ק"מ מההתנחלות איתמר שמעליו. ההתנחלות ממש חולשת על המפעל ויש גם דרך עפר למקום.
זו לא הפעם הראשונה שאנו מוטרדים ממתנחלים. בתקופת "צוק איתן" היה ניסיון להצתה, הם באו אז ביום שלא היו פועלים, כי זה היה ברמדאן ואנחנו עבדנו בלילה בגלל הצום. הייתה שריפה והשומר שהיה בפנים ופחד לצאת, שמע קולות בעברית ורעשים. בסופו של דבר הוא הצליח להשתלט על האש בציוד כיבוי הנמצא ברשותנו. אז לא הגשנו תלונה כי היה מצב מתוח בגלל המלחמה.
לפני כשלושה שבועות שוב שמע השומר קולות ודיבורים בעברית. הוא פחד לצאת והסתגר במפעל. הוא צלצל אלי ואז יצאתי עם עוד קרובים וכנראה שזה הבריח את המתנחלים שהגיעו על טרקטורונים דרך השביל.
ב-9.12.2014 הפועלים שלי, מעוורתא ומביתא, עבדו שעות נוספות – עד חצות. בלילה השומר נשאר לישון במקום ועזב בערך בשמונה וחצי בבוקר.
ב-10.12.2014, בעשר בבוקר, מנהל העבודה שלי מעוורתא הגיע למפעל וראה מבחוץ עשן עולה ליד החומה. כאשר התקרב לשער המפעל לפתוח אותו הוא הספיק לראות שלוש דמויות רוכבות על טרקטורון לכיוון ההתנחלות איתמר. מנהל העבודה מייד טילפן אלי ואני התקשרתי למכבי האש בבורין, שהגיעו כעבור כחצי שעה. השריפה הייתה בחצר המפעל ושני הגנרטורים נשרפו כליל וגם כל הדיזל במיכל בן 15,000 ליטר וגם כל המערכת החשמלית שמחברת את האינסטלציה.
התקשרתי למת"ק הפלסטיני, הוא הגיע וגם המת"ק הישראלי והמשטרה הישראלית ויחידת מז"פ. הם הגיעו בערך בצהריים. לא נתנו לי שום אישור אך אמרו שנפתח תיק משותף פלסטיני-ישראלי.
הנזק הכספי הוא עצום ועכשיו גם המפעל משותק.