אני תושב בורין. במקצועי אני מסגר ומתפרנס עכשיו גם מהסעות של פועלים מבורין לאזור התעשייה קדומים בפורד טרנזיט שלי. בבורין יש לנו הרבה בעיות עם מתנחלים מיצהר. הם הורסים את האדמות ועוקרים עצים. הייתה לי חלקת אדמה דרומית לכביש 60, ב-2002 מתנחלים עקרו בה 43 עצי זית. ב-2008 הם חזרו ושברו לי עוד 40 עצים. הסיפור שלי דומה לסיפורם של רוב החקלאים באזור הזה. מתנחלים מונעים מאתנו לטפל באדמות כמו שצריך. החקלאות היא מקור פרנסה של חלק מהמשפחות. מרוב בעיות החקלאים לא מצליחים להגיע לאדמות ולכן מחפשים, כמוני, מקורות פרנסה אחרים.
בלילה של יום רביעי, 10.3.2010, ישנתי בביתי. ב-3:30 לפנות בוקר הגיע מישהו מהמשמר האזרחי של הכפר ודפק על הדלת. התעוררתי. הוא אמר לי: תן לי את מפתחות האוטו שלך – הפורד טרנזיט של ההסעות – כי הוא נשרף. התלבשתי והלכתי אתו. המכונית הייתה מול הבית, על הכביש, במרחק של עשרה מטרים מהבית.
ראיתי שהחלק הקדמי של האוטו בוער ומכבי האש מהכפר מנסים להשתלט על האש. מכבי האש והמשמר האזרחי נמצאים באותו בניין. הבניין גבוה והם יכלו לראות שאש ועשן פורצים במורד הדרך. הם אמרו לי שהם ראו רכב לבן או אפור עם לוחית זיהוי ישראלית נמלט לכיוון היציאה מהכפר. במכונית היו שלושה אנשים. בגלל החושך הם לא יכלו להבחין ביותר פרטים. תוך חצי שעה הצלחנו לכבות את האש.
בשעה שבע יצאתי לבדי למשטרה הפלסטינית בעוריף והגשתי תלונה. התכוונתי להגיש תלונה למת"ק הפלסטיני בשכם, אלא שאז הגיעו המשטרה והמת"ק הישראלי. הם צלמו את הרכב ואמרו שצריך לעשות לרכב בדיקות. הזמינו גרר ולקחו את המכונית. אמרתי להם שאין לי כסף להזמין גרר שיחזיר את המכונית, אבל הם אמרו שהם יחזירו אותה תוך יום או יומיים. זה היה ביום רביעי והיום יום ראשון ועדיין לא קיבלתי אותה. אני זקוק לרכב כי זאת פרנסתי.