אני מכונאי בעל מוסך. אני גר על הכביש הראשי של הכפר (כביש 60) ליד הגשר, כ-400 מטר דרומית לסופר "זמזם". אני גר בקומה העליונה ולמטה יש לי מוסך.
ב-21.12.2007 בלילה בין חמישי לשישי, הייתי בבית. מעט אחרי חצות שמעתי רעש של ניפוץ זכוכיות. למחרת בבוקר יצאתי וראיתי שהחלון הקדמי של רכב האאודי שלי מנופץ.
ב-26.12.2007 בלילה שבין שלישי לרביעי, הייתי בבית. בסביבות 00:30 שוב שמעתי רעש של ניפוץ זכוכיות. מחלון הבית ראיתי מישהו שנכנס לרכב סובארו סטיישן לבנה ומתחיל לנסוע. אני והשותף שלי ירדנו מהבית, נכנסנו לרכב שלי, ורדפנו אחריו עד למחסום חווארה. שם הוא החנה את רכבו בצד, ליד החיילים שהיו במחסום. הגענו למחסום, ירדנו מהרכב, והחיילים ניגשו אלינו. השותף שלי דובר עברית. הוא הצביע בפני החיילים על רכב הסובארו שחנה בצד, וסיפר לחייל (נמוך קומה) כל מה שקרה. ואז הנהג של הסובארו סטיישן נמלט מהמקום, כנראה בגלל שהבין שאנחנו מדברים עליו עם החיילים.
החיילים לא עצרו את הפושע. במקום לעצור אותו הם בדקו אותנו (תעודות, הרמת חולצות וכדומה). לאחר מכן חזרנו הביתה. אז ראיתי שנופצו גם כל הזכוכיות ברכב של לקוח שלי. הרכב עמד במוסך שמתחת לבית.
ב-27.12.2007 בלילה שבין חמישי לשישי, הייתי בבית. בשעה 11:30 שמעתי רעש של ניפוץ זכוכית, הסתכלתי מהחלון וראיתי את רכב הסובארו סטיישן הלבנה נמלט לכיוון מחסום חווארה. באותו הלילה לא ירדתי לרדוף אחריו. למחרת בבוקר ראיתי שכל החלונות ברכב הרנו אקספרס שלי נופצו, ובמושב בקדמי של הרכב הייתה אבן גדולה.
תמיד מצאנו אבנים סביב לחלונות המנופצים של הרכבים.
הסובארו סטיישן הלבנה מגיעה בדרך כלל בלילה שבין חמישי לשישי, בערך בחצות. רק פעם אחת (באירוע השני), הוא חרג מהשגרה והגיע בלילה שבין שלישי לרביעי.
אני עובד כשומר בכפר, שומר על בתי העסק ברחוב הראשי. אני עובד בשעות הלילה, מהשעה 19:00 בערב ועד השעה 07:00 בבוקר. הטלפון הנייד שלי משמש כ"נשק" השמירה. אני כשנתיים בתפקיד.
ב-28.12.2007, בסביבות שעה 01:00 בלילה בין חמישי לשישי, בשעה שטאטאתי את החניה שמחוץ לסופר "זמזם", הנמצא במרכז הכפר, בצדו המזרחי של הכביש הראשי – כביש 60, הגיחה לעברי מכונית סובארו סטיישן בצבע לבן עם דפיקה בכנף הימני.
הרכב התקרב אלי במהירות וניסה לדרוס אותי. נסוגתי לאחור, פתחתי את דלת הסופר, נכנסתי ונעלתי את עצמי מבפנים. מחלון הזכוכית של הסופר ראיתי דמות יוצאת מהרכב. האיש הלך לכיוון צינור המים המשמש את החנויות במתחם ונמצא פחות מ-50 מטר דרומית לסופר. האיש חתך את הצינור. מחלון החנות ראיתי אותו חותך את הצינור.
היה לילה והאזור חשוך, לכן אין לי אפשרות לזהות את הדמות. הצבא מפטרל בכביש באופן קבוע ובתדירות גבוהה, אך בדיוק באותו פרק זמן לא עבר במקום רכב צבאי.
ב-31.12.2007 בלילה בין ראשון לשני, בסביבות שעה 01:00, הייתי בתוך המסעדה הצמודה לסופר (דרומית לסופר). מבעד לדלת הזכוכית ראיתי את אותו הרכב מגיע, הוא החנה את הרכב בחניה שלפני המסעדה. האיש יצא מהרכב, ניגש לדלת הזכוכית של המסעדה והתחיל לדפוק על השמשה, האיש צעק לעברי, הוא דיבר עברית ולא הבנתי אף מילה. לאחר מכן ראיתי אותו חוצה את הכביש, ניגש למכשיר הכספומט של הבנק שנמצא ממול, וראיתי אותו זורק אבנים ומנפץ את הזכוכית של מכשיר הכספומט. לאחר מכן ראיתי אותו זורק אבנים על רכב שחנה ליד הכספומט. כל שמשות הרכב נשברו. כשהוא עדיין עמד ליד הכספומט המנופץ, הוא ירה בנשקו ירייה באוויר. לאחר מכן הוא נכנס חזרה למכונית שלו והמשיך לנסוע צפונה, לכיוון מחסום חווארה.
כאשר היה בדרך הוא המשיך לירות, כי שמעתי הרבה יריות. מאנשים בכפר שמעתי כי באותו לילה בשעות מאוחרות יותר, הוא ניפץ זגוגיות ברכבים נוספים. נשארתי במסעדה עד 07:00 בבוקר, אז הלכתי הביתה.
אנשים בכפר מכירים את הרכב הזה שהפך לאימת הכפר.
ב-27.12.2007, ליל ערב חג הקורבן, בסביבות השעה 23:45, הייתי במסעדה הצמודה לסופר "זמזם". זו מאפייה ומסעדה בבעלותי. יצאתי אל מחוץ למסעדה כדי להשליך את האשפה. פתאום נזרק עלי בקבוק שוופס מוגז סגור, שפגע בי בכתף. הסתכלתי וראיתי מכונית סובארו סטיישן לבנה. זו מכונית שמוכרת בכפר, וגם אני כבר שמעתי על המכונית הזאת. הבנתי שמדובר באותו מתנחל. נכנסתי מיד למסעדה, לא היו בה אנשים, וראיתי את הרכב נמלט. הוא נסע צפונה לכיוון מחסום חווארה.