אני תושב בורין, גר עם אשתי ושלושת ילדיי בגילאי 10-5 שנים בבית חד קומתי, שנמצא בקצה השכונה המזרחית של הכפר. הבית ממוקם במדרון, כשבראש ההר במרחק של כ-700 מטר צפונית-מזרחית לבית נמצא המאחז גבעת רונן. אנחנו גרים פה שנתיים וחצי.
תושבי השכונה סובלים על בסיס קבוע, מאלימות של מתנחלים, שמגיעים לשכונה וזורקים אבנים על הבית. אנחנו חיים בפחד מתמיד. לפעמים אני רוצה לצאת עם המשפחה לפיקניק בסביבות הבית, ואז מגיעים מתנחלים זורקים עלינו אבנים ומקללים אותנו, ואז לעיתים קרובות מגיעים החיילים ומגרשים אותנו במקום את המתנחלים.
ביום שני, 25.11.2013, בשעה 22:00 ישבתי עם הילדים על שיעורי הבית, בשעה 23:00 סיימנו והילדים הלכו לישון. אני ואשתי נשארנו ערים. לאחר זמן קצר, מעט אחרי השעה 23:00 שמענו רעש מבחוץ, לא התרגשנו היות וכמעט מדי לילה מגיעים חיילים ומסתובבים בשכונה. אמרתי לאשתי שזו בטח פעילות "שגרתית" של החיילים.
בסביבות השעה 23:20, שמענו זריקת אבנים מסיבית לעבר הבית, על פי הרעש זה נשמע שמדובר בקבוצה גדולה של אנשים שזרקו אבנים. ביקשתי מאשתי שתתקשר להורים שלה שגרים בכפר.
בזמן שאשתי דיברה בטלפון, ראיתי אש עולה מחלון המטבח. ניגשתי וסגרתי את החלון שהיה פתוח. אשתי התחילה לצעוק, הילדים התעוררו והיו בהלם, מפוחדים ולחוצים. אשתי התקשרה לתחנת הכבאות בכפר. אני פחדתי לפתוח את הדלת ולצאת מהבית, נכנסתי לחדר השירותים הצמוד למטבח, ומחלון חדר השירותים ראיתי אש גדולה עולה לאורך הקיר המזרחי של הבית. שמעתי רעש של אנשים, היה חושך כך שלא יכולתי לראות אותם. הייתי מודאג במיוחד, היות ובצמוד לקיר הבית, מתחת לחלון המטבח, היה בלון גז ופחדתי שיתפוצץ.
בשלב מסוים פתחתי את הדלת ויצאתי מהבית, היו שם ההורים של אשתי, אח של אשתי והשכן שהגיעו בינתיים. אח של אשתי והשכן כיבו את האש עם צינור מים. בלון הגז לא ניזוק, רק שטיח פלסטיק שהיה לידו נשרף חלקית.
במזל לא נגרם נזק לבית, אבל הנזק לילדים הפחד, ההלם, תחושת חוסר הביטחון והעדר ההגנה משמעותיים יותר. אני עובד כאח בבית החולים בסלפית, עובד משמרות לילה, ואני מודאג לגבי אשתי והילדים שנשארים לבד בבית.
השכן שלנו שעובד ברשות הפלסטינית התקשר ודיווח למת"ק הפלסטיני. בסביבות השעה שתיים לפנות בוקר הגיעו ארבעה ג'יפים של הצבא, מז"פ ושוטר אחד. השוטר ביקש ממני תעודת זהות, רשם את הפרטים וגבה ממני עדות במקום. המז"פ בדק עקבות, ואסף לתוך שקיות ניילון זכוכיות ואבנים. השוטר אמר לי שהם מטפלים באירוע, ואמר שאגיע למשטרת אריאל להגיש תלונה. בשעה 2:45 הם עזבו את המקום ואמרו שיחזרו בעוד חצי שעה.
בסביבות השעה 03:10 לפנות בוקר הגיעו שוב חיילים עם קצין של השב"כ, כנראה האחראי על האזור, לקח ממני ת"ז, רשם את הפרטים וגבה עדות. הם עזבו בשעה 3:30. לפני שעזבו קצין השב"כ אמר לי "עכשיו אתה יכול להיות שקט ולהיכנס הביתה".
כשעלה האור, בחנתי את סימני האירוע. מצאתי סימני פיח בחלק העליון של הקיר המזרחי שמעל לחלון המטבח; סימנים של דליקה, מתחת לחלון המטבח; שטיח פלסטיק שנשרף בחלקו; על הרצפה באזור נותרו אבנים ושברי זכוכית; וסימני פיח בצד הדרומי של גדר הבטון שמקיפה את חצר הבית. אני מניח, שבקבוק תבערה אחד פגע בחלק העליון של הקיר המזרחי וגרם להתלקחות מתחת לחלון המטבח, ובקבוק תבערה נוסף פגע בגדר הדרומית.