רבאח חמזה, בן 48, תורמוסעיא אני תושב תורמוסעיא, חקלאי, בבעלותי ובבעלות משפחתי אדמות חקלאיות בצד הדרומי של הכפר, סמוך למאחז עדי-עד, היושב בחלקו הגדול על אדמת המשפחה שלנו. אנחנו נתונים במצב קשה מאוד מבחינת האלימות של מתנחלים המגיעים מהמאחז עדי-עד. אנחנו סובלים מהם שנים, הם תמיד היו אלימים, אך מאז שיש דין הגיש את העתירה לבג"ץ נגד המאחז, אני מרגיש בעליה מדאיגה וחמורה במספר האירועים ובחומרתם.
אתמול, 21.3.2015, בשעה עשר בבוקר, היינו באדמה ושתלנו עם ארבעה פועלים. הייתי מרחק של כ-700 מ' דרומית מהבתים האחרונים של המאחז עדי-עד, אזור שמוגדר כאזור B ולא C.
פתאום הפתיעו אותנו 12 מתנחלים רעולי פנים. היינו שקועים בעבודה. הם הגיעו 15-10 מ' מאיתנו. כולם היו לבושים בגדים לבנים, בגדי שבת. כשראיתי אותם התחלתי לרוץ לכיוון המכונית שלי ואז אחד מהם שלף אקדח וירה לכיוון שלי. שמעתי שתי יריות. למזלי הטוב הכדורים לא פגעו בי. עליתי על המכונית ונסעתי מהר יחד עם הפועלים. אחרי שהתרחקתי ראיתי שהם חוזרים לכיוון המאחז.
התקשרתי למשטרה ולמת"ק הישראלי. בתוך כ-40 דקות הגיעו מהמת"ק ומהמשטרה. הם הגיעו לאזור שהיה הירי, חיפשו ולא מצאו את הקליעים.
אני רואה את האירוע בחומרה רבה. זו עליית מדרגה מבחינת אלימות מתנחלים ואני בסכנה ממשית. העניין דורש טיפול יותר רציני מכל הגורמים. ידעתי שנגיע לשלב הזה של האלימות, בגלל שמעשרות התלונות שהגשנו נגד מתנחלים לא יצא דבר – אין ענישה ואין אכיפת חוק וזו התוצאה.