הכפר ח'רבת א-נבי אליאס יושב על כביש 55, שהוא עורק תחבורה ראשי, מכפר סבא במערב ועד כביש 60 במזרח. מרבית בתי הכפר הם בצד הדרומי של הכביש. משני צידי הכביש חנויות, בתי עסק ומוסכים, וישראלים רבים מגיעים למקום לערוך קניות וכדומה. המסגד נמצא בצד המערבי של הכפר, כ-100 מטר דרומית לכביש הראשי.
אני ראש המועצה בכפר. לפרנסתי אני עובד במפעל טקסטיל שבבעלותי. ביום ראשון 12.2.2006 בסביבות השעה שבע בבוקר, כשהגעתי למקום העבודה שלי, הגיעו אלי אנשים מהכפר וסיפרו לי שמשהו לא טוב רשום על קיר המסגד.
המסגד נמצא קרוב מאד למקום העבודה שלי. התחלתי ללכת לכיוון המסגד, וראיתי אנשים מהכפר מתגודדים לידו. בקהל המתגודדים עמד בחור ישראלי-יהודי, שקרא באוזני האנשים שהתקהלו שם את הכתוב כי הם אינם קוראים עברית: "מוחמד חזיר". הבחור היהודי בא לתקן את הרכב שלו. המכונאי במוסך מכיר אותו.
התקשרתי לממונה על ענייני הדת ברשות הפלסטינית בקלקיליה ולמת"ק הפלסטיני בקלקיליה. המת"ק הפלסטיני אמר שיודיע למת"ק הישראלי. טלפנתי גם לרשת התקשורת אלג'זירה.
אחרי כרבע שעה הגיעו כ-25 חיילים ושוטרים שהתנצלו והביעו צער. הם אמרו שמי שעשה זאת בוודאי מעורער בנפשו. השוטרים והחיילים רצו למחוק מיד את כתובת הנאצה. אבל האנשים בכפר דרשו שישאירו את הכתובת, כדי לאפשר לתקשורת לתעד את האירוע. במהלך הזמן הגיעו גם מהמת"ק הישראלי בקדומים ומהמת"ק הפלסטיני בקלקיליה. הם דיברו ביניהם. קצין המת"ק הישראלי הביע התנצלות עמוקה בשם הדרג הגבוה של הממסד הישראלי, ואמר כי לדעתו כדאי שנאפשר לצבא למחוק את הכתובת, וזאת כדי למנוע את ליבוי היצרים.
הגיע צלם מטעם אלג'זירה, וכן צלם מרשת הטלוויזיה אלמנאר. אין לנו את התמונות שצולמו, אך הן פורסמו באתרי האינטרנט ובתקשורת. בזמן שהם צילמו, המשטרה גבתה עדות מע"ע, השומר של המסגד.
בשעה 10:00 אפשרנו לחיילים למחוק את הכתובת ובשעות הצהרים יצאנו בתהלוכה, כמחאה נגד ריסוס הכתובת.
אני גר במרחק 50 מטר מהמסגד. המסגד עומד על אם הדרך. בכל בוקר בשעה 04:15 אני פותח את המסגד, ומתחיל לארגן את המקום לתפילת השחרית.
ביום ראשון ה-12.2.2006 בשעה 04:15 יצאתי מביתי כרגיל בדרכי אל המסגד. ראיתי מכונית ישראלית, פרטית בצבע לבן, שעמדה על הכביש הראשי במרחק של כ-25 מ' מהמקום שבו עמדתי.
כיוון שהאזור של מרכז הכפר מואר, יכולתי להבחין בבן אדם שעמד ליד הרכב. הוא עמד ליד דלת המכונית, מצד ימין. הוא היה רעול פנים (בד שחור), ולבש מעיל שחור. גובהו כ-1.75 מ' ומבנה גופו בינוני. נעמדתי במקום, פחדתי לזוז. כנראה שהאיש הבחין בי, כי מיד פתח את דלת המכונית, נכנס והתיישב במושב שליד הנהג. הרכב התחיל לזוז באיטיות רבה, לכיוון מחסום היציאה, מתרחק מהמסגד. כשהרכב התחיל לזוז, המשכתי בדרכי אל המסגד. ראיתי את הרכב נוסע לכיוון מערב, לכיוון ישראל, ונעמד באמצע הכביש, במרחק של כ-30 מ' מהמסגד.
כשהגעתי אל המסגד ועמדתי לפתוח את הדלת, ראיתי כתובת על הקיר. לא ידעתי מה כתוב, אני לא קורא עברית. הרגשתי שרשום משהו לא טוב. הייתי מפוחד. פתחתי במהירות את דלת המסגד ונעלתי את עצמי מבפנים. פתחתי חלון שפונה אל הכביש, ראיתי מהחלון שהרכב ממשיך לנסוע לכיוון מערב. נשארתי נעול בפנים עד השעה 04:40, ואז התחילו להגיע מתפללים. סיפרתי להם את מה שהיה. אף אחד מהמתפללים לא ידע לקרוא עברית. אחרי התפילה האנשים נשארו במקום.
בינתיים הסיפור התחיל להתפשט בכפר ואנשים נוספים הגיעו אל המסגד. בסביבות השעה 07:00 – שעה שבה האנשים יוצאים לעבודה, הגיע למקום בחור יהודי-ישראלי, שנוהג לתקן את הרכב שלו במוסך בכפר. הבחור תירגם לנו את הכתוב: "מוחמד חזיר". באותה שעה הגיע למקום גם ראש המועצה.