פואד לדאדוה, בן 45, אל-מזרעה אל-קיבלייה אני תושב אל-מזרעה אל-קיבלייה, ויש לי 150 דונם אדמות חקלאיות, חמישה ק"מ צפונית-מערבית לכפר. האדמה נמצאת דרומית להתנחלות נחליאל במרחק של 200 מ' מגדר ההתנחלות. האדמה הזו היא ירושה מהסבא שעברה לאבא שלי ואליי. 100 דונם מתוך השטח נטועים בעצים, כ-1,000 עצי זית בני 70 עד 100 שנה. עוד 50 דונם משמשים לגידולים עונתיים. יש לנו גישה חופשית לאדמה ללא צורך בתיאום עם הצבא. מזה כעשר שנים אנחנו סובלים מאלימות של מתנחלים שפגעו גם בחקלאים שכנים: כורתים עצים, פוגעים פיזית בחקלאים, שוברים ענפים, באים עם הטרקטורונים שלהם ונוסעים בין העצים.
רוב הבעיות קורות בתקופות המסיק והחריש, שאז מגיעים החקלאים לשטח. אבא שלי הגיש תלונות למשטרה לפני 8 שנים. לא יצא שום דבר והוא התייאש. אני לא הגשתי עדיין אף תלונה.
ב-1.3.2013 החלטנו אני ואחי עם הילדים ללכת לאדמה לחריש. יצאנו בשעה חמש בבוקר והגענו בשש. אי אפשר להגיע לשטח ברכב או בטרקטור וצריך ללכת לשם. לקחנו חמורים וסוס.
כשהגענו הזדעזעתי לראות שמאות עצים פגועים. מי שפגעו בהם ניסרו את החלק התחתון ובמקביל שברו את הענפים, מה שגורם נזק ארוך טווח לעצים. הפעם האחרונה שהייתי באדמות הייתה בנובמבר בזמן המסיק. ביום המסיק האחרון, מתנחלים גנבו לנו את הציוד למסיק. אולם אז העצים היו בסדר.
ספרתי את העצים הפגועים: 300 עצים! בחלק מהעצים הענפים היו כבר יבשים מה שמעיד על כריתה "ישנה". בחלק אחר הענפים היו עדיין ירוקים: כריתה חדשה. כלומר, מדובר כאן בפעולה מתמשכת. בצורת הפגיעה הזו בעצים, ייקח להערכתי לפחות שש שנים לשקם את העצים.
יש מגדל של הצבא בכניסה להתנחלות ולא סביר שהם לא ראו את המתנחלים. במגדל יש גם מצלמה שלבטח תפסה את המעשה. אני הודעתי מיד לעירייה שפנו ל-OCHA, שבדיוק היום הגיעו לשטח לבדוק מה קרה.
לפי מראה עיני אין נזק נוסף על הפגיעה בעצים. להערכתי 300 העצים הם כ-70 מיכלי שמן בשנה. כל מיכל שמן עולה כ-600 ש"ח כך שמדובר בהפסד של אלפי שקלים לאורך זמן.
אני מתכוון להגיש תלונה בעניין במשטרת שער בנימין.