"נשרוף לכם את הבית כמו את בית דאוובשה"

אני תושב יתמא, ביתי נמצא בצידו המערבי של הכפר, הבית הוא הבית האחרון של הכפר ונמצא במרחק של כ-50 מטרים בלבד מגדר ההתנחלות רחלים, ושביל הביטחון העובר לידה. הבית נבנה עוד לפני שההתנחלות רחלים הוקמה. בבית מתגוררים אני, אשתי ושלושה בנים ובת בגילאים שבע עשרה עד עשרים וחמש.

היחסים עם ההתנחלות רחלים היו קורקטיים עד לפני כשנה. מאז אנו סובלים מהתנכלויות חוזרות ונשנות: צעירים ובני נוער יורדים מההתנחלות, מגיעים לקרבת הבית זורקים אבנים, מקללים וצוחקים בקול רם. זה קורה בימים ובלילות. כשההתנכלויות הרצופות החלו התקנתי סורגים בכל החלונות. מפחד המתנחלים חדלנו לשבת בגינת הבית.

לדוגמה, לפני כחודש בשעה 02:00 לפנות בוקר שמעתי רעש בחוץ, יצאתי עם פנס והבחנתי בדמויות בורחות לכיוון ההתנחלות. בפסח, סמוך למועד האירוע שיתואר בהמשך, הגיעה קבוצת מתנחלים יום-יום במשך ארבעה ימים רצופים בשעה 15:00 בערך לחצר הבית ונכנסו לחצר ביתנו. כשמישהו מבני הבית היה יוצא, הם היו מתרחקים כמה מטרים אל השביל וממשיכים לקלל.

באחד הימים האלה אשתי יצאה מהבית, ומיד עם צאתה המתנחלים החלו לקלל אותה בקללות מבזות ("שרמוטה") וצעקו שהמשפחה צריכה לעזוב את הבית. תוך כדי כך יצאתי גם אני כדי להגן על אשתי, ניסיתי לדבר עם המתנחלים, אמרתי להם שזה ביתי והם פולשים אליו, אבל נעניתי בקללות. הם קיללו וביזו את המשפחה ואת הדת. העימות הזה נמשך כשעה וחצי-שעתיים. לא התלוננתי במשטרה או במת"ק על אירוע זה שכן אינני רוצה להסתבך, אני חי בקרבת ההתנחלות ומפחד. חבורת המתנכלים מורכבת מבערך שישה נערים בגילים ארבע עשרה עד שבע עשרה. אלה תמיד אותם נערים.

ביום קרות האירוע לגביו אני מוסר את עדותי, יום שבת, 7.5.2016, אני ישנתי שנת צהריים, שניים מבניי שעובדים באזור התעשייה ברקן ולכן אינם עובדים בשבתות שהו בחצר האחורית של הבית ועבדו בתיקון כלי רכב ואשתי עסקה בעיסוקיה בבית.

בשעה 15:30 להערכתי, התעוררתי לשמע קולות וצעקות מהחצר. שמעתי את חבורת הצעירים מקללים ומאיימים ש"נשרוף לכם את הבית כמו את בית דאוובשה". יצאתי החוצה, בחצר היו כבר אחי הבכור נעים, אשתו, שני בניי ואשתי. אחי התקשר למשטרה ודיבר עם שוטר בשם א', הוא העביר לי הטלפון ואני הסברתי לא' מה קורה. לאחר כעשר דקות הגיע השוטר א' בניידת והחבורה הסתלקה. א' התקשר אליי ואמר שהוא נמצא בהתנחלות רחלים ומטפל בעניין וביקש ממני להגיש תלונה.

ביום שני, 9.5.2016, הגעתי למת"ק הישראלי בחווארה להגיש את התלונה, אולם ראיתי תור ארוך מאוד, כחמישים איש, וויתרתי. הלכתי גם למת"ק בשכם הפלסטיני ושם נתנו לי מספר טלפון והורו לי להתקשר אליו במקרה של אירוע חוזר.

אין לי ספק שמשתתפי האירוע הם מתנחלים, לפי הופעתם החיצונית – לבושם, כיסויי הראש וכדומה. אחד מהם גבוה ושחום עור לובש חולצה כחולה; האחרים לבשו חולצות לבנות ומכנסיים כהים; אחר ג'ינג'י שמן; אחר בעל שיער בהיר; ועוד. הם לא היו רעולי פנים אך אינני יכול לזהות את תווי פניהם בשל לקות ראייה ממנה אני סובל.

ביום האירוע, יום שבת, 7.5.2016, הייתי בחצר הבית יחד עם בניי שעסקו בתיקון כלי רכב. בשעה 17:00 לערך, ראיתי קבוצת מתנחלים – שישה במספר – יורדת מכיוון ההתנחלות רחלים. כשהגיעו לקרבת חצר ביתנו שניים מהם עזבו את החבורה וארבעה נשארו. אחד מהארבעה החל לזרוק אבנים לכיוון הבית וכולם החלו לקלל ולקרוא לעברנו קריאות איום שנעזוב את הבית ואם לא הם ישרפו אותו כמו ששרפו את בית דוואבשה בדומא.

התקשרתי לאשתו של גיסי וביקשתי ממנה שתצא מביתה הסמוך לביתנו ותבוא לצלם את האירוע. למרות איומי התוקפים להפסיק לצלם, אשת גיסי המשיכה ויש לנו סרטון של האירוע. בעלי, שישן אותה עת, התעורר לשמע הצעקות ויצא החוצה, לחצר.

אם אתבקש אוכל לזהות את חברי הקבוצה ללא כול קושי. הם מציקים לנו באופן קבוע כבר שנה.