
ביום האירוע, 20.7.2012, הייתי בחלקה שלי שנמצאת צפונית לחלחול, כ-500 מ' דרומית להתנחלות כרמי צור. השעה הייתה שבע בערב בערך. השקיתי את העצים שלי. זה היה היום הראשון של צום הרמדאן. כשגמרתי להשקות והתכוננתי לחזור הביתה הבחנתי בדמות בחלקה של עימאד קרגה, שנמצאת כ-70 מ' מהחלקה שלי. ניגשתי לברר מיהו. ראיתי שמדובר במתנחל. הוא חבש כיפה, ממשוקף, בגיל 60-50, עם זקן בצבע שחור לבן, מבנה גוף מלא, גובהו כ-1.70 מ'.
ראיתי שהוא עוקר שתילי פאקוס בחלקה, ושאלתי אותו בערבית מה אתה עושה? למה אתה עוקר? התברר לי שהוא מדבר קצת ערבית. הוא ענה, "זה לא שלך". עניתי שזה של שכן שלי. בינתיים הבחנתי במכונית מזדה חדשה, כסופה, שחונה בצד החלקה של עימאד ובה יושב מישהו שנראה כנער בן 17-15, גבוה ורזה. המתנחל החל ללכת לכיוון הרכב, הלכתי אחריו. הוא נכנס למושב הנהג והתניע. נעמדתי לפני המכונית והתקשרתי למשטרה. לא ענו לי. המתנחל החל לנסוע ופחדתי שהוא ידרוס אותי. זזתי הצידה. ראיתי שהרכב נכנס להתנחלות כרמי צור. שיננתי בראש את מספר הרכב, אבל שכחתי אותו.
התקשרתי לעימאד, שהגיע תוך עשר דקות. סקרנו את הנזק לחלקה שלו וספרנו 20 שתילים עקורים. עימאד התקשר למשטרה. גם לו לא ענו.
למחרת הגענו בשעה עשר בבוקר למשטרה להגיש תלונה בליווי יש דין. נכנסנו רק באחת בצהריים. חיכינו עוד שעה עד שנמצא חוקר דובר ערבית. הגשנו תלונה. החוקר הציג לי במחשב תמונות. בתמונת פספורט זיהיתי בביטחון של 70% את המתנחל, בתמונת גוף מלא זיהיתי אותו בביטחון של 80%. החוקר ניסה להגיד שזה מישהו משכם.

בבעלותי חלקת אדמה של שני דונמים שנמצאת צפונית לחלחול, דרומית להתנחלות כרמי צור, במרחק של 500 מ' משער הכניסה להתנחלות. בשנת 2009 חזרתי לעבד את החלקה, והתכוונתי לשתול בה גפנים, עצי שקד ועצי פרי אחרים. למרות המרחק שבין החלקה להתנחלות עיבוד הקרקע לא מוצא חן בעיני המתנחלים, ואני סובל מנזקים הנגרמים לגידולים על ידי המתנחלים. מאז 2009 היו כעשרה אירועים בהם נגרם נזק לגידולים שלי על ידי מתנחלים. בעקבות האירועים הגשתי חמש תלונות, האחרונה שבהן לפני כחודש, בסיוע יש דין. הנזקים כוללים עקירת עצים, גפנים ושתילים, במיוחד שתילי פאקוס הנשתלים בקיץ.
ב-20.7.2012 התקשר אלי קרוב משפחתי בשם א"ע ואמר לי שהוא היה באזור החלקה וראה שני מתנחלים ליד החלקה, כשאחד מהם עוקר שתילי פאקוס מהחלקה. הוא ביקש ממני לבוא מיד לחלקה כדי לראות את הנזק. ביתי לא מרוחק מהחלקה, והגעתי רגלית למקום תוך עשר דקות.
כשהגעתי לחלקה א"ע היה עדיין שם, וראיתי את הנזק שהמתנחל, שכבר לא היה שם, גרם. יכולתי לזהות את רכב הביטחון של ההתנחלות חונה ליד שער הכניסה לכרמי צור. ספרתי כעשרים שתילי פאקוס שהחלו לתת פרי שנעקרו.
א"ע סיפר לי שבאותו יום הוא בא לחלקה שלו שצמודה לחלקה שלי כדי להשקות עצים, ולפתע ראה מתנחל בתוך החלקה שלי ורכב מסוג מאזדה בצבע אפור חונה ליד החלקה שלי, ובתוכה מתנחל נוסף. א"ע אמר לי שהוא נכנס לחלקה ותפס את המתנחל כשהוא עוקר את השתילים.
א"ע סיפר לי שהוא שאל אותו למעשיו, והמתנחל השיב לו שהקרקע אינה של הפלסטינים אלא של המתנחלים. המתנחל קפץ לתוך המכונית. הוא היה בגיל 50-40, וזה שישב במכונית בגיל 17-16, אולי בנו. א"ע הצליח לזכור את מספר הרכב, ואף ניסה למנוע ממנו לנסוע, אבל כמעט נדרס על ידי הרכב. מאוחר יותר שכח א"ע את מספר הרכב.
בזמן שהייתי בחלקה התקשרתי למשטרת עציון, אבל לא הייתה תשובה. גם ביום שבת, למחרת האירוע, התקשרתי למשטרת עציון, ושוב לא נעניתי. ביום א', 22.7.2012, הלכתי למשטרת עציון כדי להגיש תלונה, והסברתי לשוטר שבאתי להגיש תלונה על גרימת נזק ושהגשתי כבר תלונות בעבר. השוטר הורה לי להמתין כי אין במקום שוטר דובר ערבית. אחרי שהמתנתי 3-2 שעות יצא אותו שוטר ואחרי שהתנצל על שאין שוטר דובר ערבית בתחנה אמר לי להגיש את התלונה במשטרת קריית ארבע.
למחרת, 23.7.2012, הלכתי עם א"ע ונציג יש דין למשטרת קריית ארבע. הגענו בערך בעשר ורק באחת הכניסו אותנו לתחנה. אחרי שנכנסנו חיכינו עוד כ-40 דקות עד שהשוטרים מצאו חוקר דובר ערבית. הגשתי תלונה וא"ע מסר לחוקר עדות מפורטת על האירוע. נערך מסדר זיהוי בתמונות וא"ע זיהה מישהו דומה.
אני רוצה לציין שהבעיה אינה רק הנזק הכספי, אלא ההרגשה שהמתנחלים מחבלים בחלקה כי הם רוצים להשתלט עליה. הנזק העיקרי הוא עקירת הגפנים, שאמורים היו כבר לתת פרי.
החלטת רשויות אכיפת החוק בסיום החקירה
הצוות המשפטי של יש דין עיין בחומרי החקירה והגיש ערר בדרישה לפתוח את תיק החקירה מחדש. מחומרי החקירה עלה שהחשוד, שזוהה במסדר זיהוי תמונות, נחקר במשטרה רק כשנה וחצי מיום האירוע וטענת האליבי שלו, שלא היה באזור ביום האירוע, כלל לא נבדקה.
ב-1.2.2016 דחתה פרקליטות המדינה את הערר בטענה כי אין תשתית ראייתית מספקת לצורך העמדה לדין.