אני תושב הכפר סינג'יל ועוסק בחקלאות. אני גר בצידי הכביש המוביל להתנחלות מעלה לבונה. בבעלותי אדמות חקלאיות הממוקמות צפונית מזרחית לכפר במרחק אווירי של קילומטר מביתי. החלקה קרובה גם במרחק אוויר של כ-100 מטר מההתנחלות גבעת הראל ו-200 מטר מערבית להתנחלות גבעת הרואה. גודלה של חלקתי הוא 40 דונם. אני מנסה כבר שנים לשקם את החלקה, לשתול גידולים עונתיים כמו מרווה וזעתר ולנטוע זיתים. הצלב האדום עזר לי וסיפק לי את השתילים. הצלחתי לשקם רק 80% מהשטח. המתנחלים בגיבוי של הצבא והפיקוח של המינהל האזרחי מפריעים לשיקום ללא הרף.
ב-20.8.2020 בעודני עובד בחלקה הופיע במקום מתנחל שהציג את עצמו בשם ב', בליווי כ-20 מתנחלים בגילים שונים. הם פלשו לחלקה שלי והקימו בה חמישה אוהלים גדולים, באורך של כ-12 מטר כל אוהל, סככות צאן, גנרטור חשמלי ומיכל מים. ככה קמה לה חווה חקלאית חדשה על אדמתי. הקמת חוות כאלה היא אסטרטגיה חדשה-ישנה של המתנחלים, כיבוש פלסטין מטר אחרי מטר וגירושנו מאדמתנו.
על האירוע הזה ניסיתי להגיש תלונה במשטרת בנימין ונדחתי בטענה שאין זה עניין משטרתי ושאפנה למינהל האזרחי. במינהל סירבו לקבל את התלונה והחזירו אותי למשטרה – וחוזר חלילה. בסופו של דבר הגשתי תלונה במת"ק הפלסטיני והודעתי לעירייה. קצין מינהל הבטיח לי אז, כי היות והאדמה פרטית הוא ידאג לפינוי המתנחלים. ואכן אחרי 14 ימים באו אנשי מינהל וכוחות מג"ב ופינו את המתנחלים.
עברו רק יומיים ומאחז חדש צץ מן האדמה בחלקה של אחרים, גם הם מסינג'יל, הרחוקה כ-400 מטר מחלקתי. בעלי האדמות הגישו מיד תלונות וכעבור ארבעה ימים פונו המתנחלים מהשטח. נחישותם של המתנחלים להקים היאחזות חדשה לא פגה – והם זזו הלאה לחלקה נוספת. עכשיו הם מיקמו את עצמם 200 מטר דרומה למרגלות בסיס צבאי באזור – על אדמה פרטית. בעל האדמה התלונן במשטרת בנימין וגם במינהל האזרחי במחנה בית אל. בינתיים המתנחל-חוואי לא פונה ומתקבע במקום. הוא גידר את השטח והקים סככות ואוהלים ויש לו עדר צאן. איתו נמצאים כמה נערי גבעות ואיתם הוא יוצא לשטח ותוקף את החקלאים העובדים בשדותיהם. את העדר הוא רועה כמובן באדמותינו. הוא מקור לאלימות הולכת וגוברת. זאת השיטה שבה נוהגים המתנחלים האלימים האלה.
ביום רביעי ה-24.2.2021 הייתי בבית ועדיין במיטה כאשר בשעה 07:00 בבוקר העיר אותי חקלאי שכן וסיפר שהמתנחלים עם עדר הצאן שלהם מסתובבים בחלקה שלי. אלה מתנחלים מ"החווה החקלאית" שקמה לאחרונה באזור שלנו. מיד יצאתי לשטח והגעתי למקום כעבור כ-20 דקות. כאשר הגעתי למקום ראיתי את העדר של המתנחלים בחלקה שלי. צילמתי את המתנחל כאשר היה במרחק של כ-50 מטר ממני, אותו עם העדר שלו. אני ראיתי אותו, אך הוא לא הבחין בי – וזה חשוב כי רציתי למנוע מהמתנחל לברוח לפני שהמשטרה מגיעה למקום.
התקשרתי ליש דין וביקשתי שיעזרו לי להזעיק את המשטרה לשטח, כי כאשר אני מנסה להזעיקם הם לא עונים ובוודאי שלא באים. התקשרתי גם לראש העירייה וביקשתי שיודיע על האירוע למת"ק הפלסטיני. מיש דין התקשרו למשטרה ומשם הבטיחו שיטפלו באירוע וישלחו ניידת. גם מהמת"ק הפלסטיני הבטיחו כי יטפלו. חיכיתי בשטח כשעה וחצי אבל לא המשטרה ולא המת"ק הגיעו לחלקה. כעבור שעה וחצי ראיתי כי המתנחל יצא מחלקתי ועבר לחלקת השכן. גם שם הוא רעה כ-20 דקות אך לא המשטרה ולא המת"ק הגיעו. אחרי שהמתנחל עזב יצאתי "ממחבואי" וירדתי לשטח וראיתי שהצאן אכל כ-60 שתילים. חשוב לי לציין שהמתנחלים מתחלפים ביניהם ובכל פלישה יכול להיות מתנחל אחר. ב-25.2.2021 הגעתי בליווי של יש דין לתחנת המשטרה בשער בנימין על מנת להגיש תלונה. אחרי שחיכיתי כארבע שעות התקבלתי על ידי החוקר. רציתי לספר לו על כל האירועים האלימים שמהם אני סובל מידי המתנחלים אך הוא דרש שאתלונן רק על המקרה האחרון. כל פעם שניסיתי להתלונן על החוויות הקשות שאנו עוברים כבר שנים הוא היסה אותי וטען שאפשר להגיש תלונה רק על אירוע אחד. מסרתי לו צילומים של המתנחלים ושל הצאן המלחך את השדות.