משפחתי מתגוררת בכפר תל. 30 דונם של אדמות המשפחה נמצאים בדרך העוקפת שמקשרת את הכפרים תל, פרעתא, ג'ית ואמאתין, כ-500 מטר דרומית למאחז חוות גלעד. על האדמות נטועים כ-600 עצי זית.
ביום שלישי, 16.10.2007, בשעה 07:00 בבוקר הגענו למסוק את העצים שבאדמתנו. היינו ארבעה גברים, שש נשים ועוד ארבעה-חמישה ילדים, כולם בני המשפחה שלנו, אחים, בני דודים. אחרי כשעתיים, בערך בשעה 09:00, כשאני הייתי על אחד מעצי הזית, התחיל מטר של אבנים לנחות בקרבתנו. ראיתי כ-6 מתנחלים שהגיעו מכיוון חוות גלעד, כולם חובשי כיפות, לבשו ציציות ובעלי זקנים, כולם צעירים בסביבות גיל 30. הם עמדו על גבעה קטנה במרחק של כעשרה מטרים מאיתנו. לא הבחנתי בתווי פניהם בגלל המרחק. לא הבחנתי אם הם נשאו נשק.
אחד מהמתנחלים התקרב לבן דודי מ', זקן בן 64 ואמר לו תסתלק מפה או שתמות. השאר המשיכו לידות אבנים. אני ירדתי מהעץ, אבל המשכתי למסוק מן הקרקע, הייתי עם הגב לזורקי האבנים. פתאום הרגשתי מכה בראש. נפלתי ואיבדתי את ההכרה. כשהתעוררתי ראיתי את ז"ס, איש השטח של רבנים למען זכויות אדם, רוכן מעליי. לא יודע להעריך כמה זמן הייתי מעולף. ז"ס ואחי מ"ע שפכו עלי מים. אחרי שהתאוששתי קצת הלכתי עם ז"ס לכיוון הרכב שלו, כשאני עדיין זולג דם מהפציעה בראש. כשהגענו למכונית, ראיתי את המתנחלים עולים על הרכב שלהם ונוסעים לכיוון ההתנחלות. אני לא מסוגל לתאר את הרכב שלהם.
באותו זמן הגיעו שלושה ג'יפים ישראליים, שניים של משמר הגבול ואחד של המשטרה. בג'יפ המשטרתי ישבו נהג וקצין. במקביל הגיעו גם אמבולנס מקלקיליה, שחבש את הפצע, ועיתונאי ישראלי שצילם אותי, ולקח ממני עדות.
הקצין שאל אותי מה קרה והחזיר אותי למקום שבו נמצאתי כשנפגעתי כדי לוודא את המיקום ואת השתלשלות האירוע. רק אחר כך הגיע אמבולנס משכם, שלקח אותי לבית החולים רפידיה בשכם. תפרו לי את הפצע ואושפזתי לשלושה ימים.
מאוחר יותר נודע לי שמישהו מפרעתא שעבר בדרך וראה מה קרה הזעיק את ז"ס מרבנים, והוא הזעיק את האמבולנס, את העיתונות ואת המשטרה.